תקופה לא טובה
אני לא מצליח לשבת בשיעורים.
הם נראים לי חסרי משמעות.
אני יושב ליד אישה יפה. עורה מתוח על גופה, שערה אסוף.
מלפניי עוד אחת, היא לומדת היסטוריה
ואני מסתכל על עצמי  ומרגיש כמו זלזל
חסר חיים, חסר רוח, חסר חיות

התקופה הזו לא טובה לי
צריך כבר לגמור אותה
להשקיע עוד מעט
ולסיים את זה
אחת היא מה אקבל
למרות הכל

מפלטי הוא בכתיבה
כתיבה במקום הזה
המקום הלא נכון
המכלה כל חלקה טובה
של.
זמן.
ואם אין לי כבוד לזמן
מה יהיה סופי.

מוזר. רק בשיעור על אגדות אני מוצא מנוחה. כשהלמות הפמיניזם נוקשות בי.
דווקא הבנות מתנערות. אני מוצא את שלוותי שם.

אתמול בלילה לפני השינהנפתחה בפניי דיאלקטיקה שלחשה לי בחודשיי האחרונים:
אוי זה דבר איום ונורא להגיד על בנות , זה דבר נורא, להגיד עלי.
אני מתבייש מדי לכותבו
אוי לי כי הבנתי

אסור לי לשכוח את זה