| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 6/2005
נחושת הכלות
בעת העבדות במצרים אסר פרעה על הגברים לישון בבתיהם פן ישתמשו במיטתם ובנשותיהם כדי להביא ילדים שימותו אחר כך, חבל. עדיף לא להביא ילדים לעולם מאשר להרוג אותם אחר כך. עניין של בזבוז ד.נ.א בעיניו.
מה עשו נשות ישראל?
לקחו איתן כדים גדולים וירדו היאורה הנילוס לשים מים בקנקניהן ועל הדרך (כך נאמר) נכנסו גם דגיגים קטנים למאכל- כל זאת, בדרך לקומפדרס שלהן שהיו עסוקים כל אותה עת בלסחוב אובליסקים כבדים שיִבזזו יום אחד בעתיד, לזכר כמה מומיות עתידיות. מי ישמע.
בכל אופן, בנוסף לקנקנים שלהן (פעם נשים לא היו קטנות, שבריריות וענוגות כמו היום. הן היו וואחד ג'אבּר, כל אחת- גבר גבר.אידאל היופי היה שונה אז ככל הנראה) הן לקחו גם מראות. כן- מראות. לא מזכוכית (זה לא היה אז)- מנחושת. שיחקו אותה.
תארו לעצמכם למה שימשו המראות?
מסתבר שבני ישראל, חוץ מלהיות חכמים, היינו גם חרמנים אחושרמוטה. המראות שימשו לחירמונים. הבעל ואשתו היו יושבים ומסתכלים במראה יחד (מגע לא בא בחשבון אז, תחת הקלגס הצורר). היא היתה אומרת: "אני יותר יפה". הוא היה אומר: "אני יותר יפה". נאמר שזה מה שגרם לעם לגדול כל כך הרבה בסופו של דבר. החרמנות.
-
כשביקש משה מהעם להביא את כל הזהב והכסף לבניית המשכן הביאו הנשים את המראות שלהן. הוא צעק עליהן שלא יזיינו לו את השכל עם החארטה הזה ושהן צריכות למות בשל כך. תפס אותו הקב"ה לשיחה, אמר לו "קרייסט משה, המראות האלה זה משו בסט, תן להן קצת ספייס נו".
הוא יודע מה הוא אומר, הוא דאג להן לדגים.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
