קמתי הבוקר עם אביתר בנאי.שמעתי את כל הדיסק שלו מהסלון
המסיבה אתמול היתה טובה, אם כי הגיעו פחות אנשים מהצופה ומהמוזמן. היו מקרים הזויים. שתיים ביקשו ממני הכוונה. אחת ביקשה הכוונה ולא הגיעה. אחת ביקשה טרמפ- שסודר לה- והיא לא הגיעה. אחת אמרה אולי. אחת הודיעה באיחור שלא.
אבל
אבל אני תמיד נשאר אני תמיד נשאר אני תמיד נשאר אני
הגיעו מיטב אנשיי וזה מה שחשוב. בדיוק האנשים שרציתי שיהיו שם. ההארד קור של חבריי הטובים ביותר. אז היה כיף. והיה יותר מזה. תיארתי זאת אחר כך כמסיבה עם איזמל. האנשים כמו נבחרו בפינצטה, ולא היו הרבה. אבל היה מצויין.

והאוכל- טוב, אז יש לי הרבה אוכל עכשיו בבית. ושתייה. ובאופן כללי, נהניתי. והיה טוב. והיה לי כיף. והייתי משוחרר.
כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם.

ויש אנשים שלא הזמנתי, כאלה שהתרחקתי מהם, שאיני רוצה עוד בקירבה איתם, וזה דבר שהוא חדש לי, כי אני אדם שמזמין אנשים ושמאיר תמיד פתח לקירבה. וכמו שאמרתי אתמול- אנשים תמיד חוזרים אלי. אמרתי את זה פה גם בעבר. אנשים חוזרים אלי. לפעמים הם אף פעם לא התרחקו יותר מדי.
מגדלור.