עצוב--
המבחן הלך לי זוועה. נשבע לכם שזוועה כזו לא הרגשתי שנים, אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה.
כמו שאתם מכירים אותי, אני מהנדס- - אני לא מגיע כל כך מהר לתהומות שחרחרים כאלה כמו שהגעתי חיש קל במבחן. היו שם דברים שהשחירו את עיני, הרגשתי נבוך מבורותי, מתוסכל וכועס על עגמת נפשי. אני רק מקווה לעבור, בבקשה לא עוד קורס נוסף.
שמח--
לפאלמי שלי יש שם. בהתחלה שללתי אותו עקב קיצ'יותו, אבל כשהעליתי אותו על שפתיי, הוא נשמע בדיוק מתאים-- ז'אן לוק. ז'אן לוק.
תקוע--
הלכתי עכשיו להירשם לחטיבה שלי בפילוסופיה. מסתבר שהקורסים שרציתי לעשות אינם פתוחים בפני ושנועדתי בלית ברירה לעבור דרך אינספור קורסי מבוא- - לא כך ייחלתי לפילוסופיה שלי. המערכת שלי נראת גם קצת תקועה-- אני ממש זקוק לפרספקטיבות חדשות-- המהנדס שלי עומד דומם. ביחסיי עם חבריי, מעטים האנשים שמשמשים לי פרספקטיבה נוספת, תמיד אני הוא הממציא, אני הוא הנותן, אני הוא הפותח... מעטות הפעמים שאני מקבל... רק מעטות הפעמים (יואב) שזה הולך. ואני מקבל בברכה את כולן. אך עם זאת, מהנדס אני בדם-- אני אמצא לי את הדרך, אדרוש לי פתרון, המצב הוא אך זמני, עוד יפרח היקינטון.
בחופש--
שבוע לפני הלימודים אני מסיים את חובות המבחנים שלי. שיטות מחקר עבר לשנה הבאה, לא נעים, לא נורא. עכשיו יש לי חופשה בת שבוע. חופשה אמיתית אין דבר בה אני צריך לטרוח. אקדיש את זמני לפימפום ומתיחות, לחתירה וטלויזיה- אולי אבנה גם עוד אתר לי וגם לאמא.
הייתי יורד עכשיו לסיני...
אבל זה מוקדם מידי
צריך להתגעגע
כאמור, הייתי היום באוניברסיטה, בנות, בנות, בנות
אי אפשר שלא לפקוח עיניים
אבל אני שמח
התבגרתי.
הן יפות, אני לא מסובב עיניים.
אני שלם מבפנים, חסר כל חסך, אולי כן רוצה- אבל לא נטרף.
הייתי כזה פעם לא מזמן, זה לא היה נעים
... ...
suggestions