ממתחים אני יורד עכשיו לבדי. היכולת שדיברתי עליה החזיקה מעמד ימים ספורים ופתאום חשתי איך יש נסיגה בשלווה ששררה עלי ובי כמעט שבוע. הנסיגה היא אומנם לא נסיגה קשה, אך שוב הסתננה לי אותה נקודת מבט שרק כמה ימים קודם כתבתי עליה שהיא הצגה, שנובעת מחסך, שבאה לפצות וכו'.

מזלי היא המקלחת, רעש המים שמפעיל שוב את חושיי ומחזיר אותי למציאות שלי. אפשרות לא נדבקת, המילה כן.
כוחה של המילה הוא שכשקמים אפופים בבוקר ולא זוכרים מי אנו ואיפה אנו יש את המילים שנתנו לאנשים, והמילים שכתבנו ביומן, כל אלה שצריך לעשות, שצריך לתת, שמחזירות אותנו למציאות.

אפשר להיות מאושרים מהמילה שלנו, היא נשארת