מרגיש לי כמו חזרתו של היוזף.
בשבועות האחרונים הזנחתי קליל קריאה של בלוגים, רק הקבועים המאד קבועים שלי זכו לביקור,היא  

והיא, אחת מהעבר אל ההווה, והשניה בהעבר היותר קרוב אל ההווה.
עשיתי סבב הכרויות מחודש,
היה כיף, יש לי עוד כמה.

מדהים כמה קורה לאנשים בחיים, לא שאני מתלונן או משהו.
התחלתי לכתוב בעתון. טוב, לא בדיוק, אבל בערך, אני כותב, ואז או שמפרסמים או שלא, אבל אני כותב.
בשבוע שעבר התפרסמו שני טורים שלי באותו יום חבל על הזמן
ואתמול כתבתי טור, והיום כתבתי טור.
בהמשך השבוע, ראיון עם בעורכים, כבוד.

החלום שלי- לשמש כתב/צלם בהתנתקות.
למה?
ככה- יש לי את קוני (ניקולה) ויש לי את רומי, ובין לבין יש לי את המוח שלי, לפעמים יש לו קצת פילים בקנה, שאר הזמן הוא יורה כמו מנייאק.

חוץ מזה- חוויה מדהימה לשבת בבית קפה במסריק ולדבר בסקייפ עם אוזניות.
הייל רומי.

ושובפּ'ם היי לכל מי שאני אוהב.