אני שונא ג'וקים.
וזו בעיה שיש לגברים בכלל. אנחנו שונאים ג'וקים אולי יותר מכן הנשים.
זו בעיה גברית.
זה מתחיל מגיל קטן. מה שנקרא בהגה הסוציולוגית "תהליך החיברות".
מלמדים אותנו מגיל קטן שמקומן של הנשים במטבח ועם השואב אבק ושתפקידם של הגברים לצאת לעבודה.
אה כן- ולהרוג ג'וקים.
אני שונא ג'וקים. אני שונא לרסס אותם בפליט, אני שונא לדרוך עליהם. אני שונא לראות את הכנפיים שלהם ואני שונא להרים אותם אחרי שמתו בריסוס או שנמחצו תחת רגלי הכבדה.
זו פשוט שנאה. הם נמצאים שלב אחד לפני נחשים.
כשהייתי צעיר יותר הייתי אצן והייתי מתחרה במאה מטר ריצה. גם היום, ממרום כל גובהי הניכר, מוטת רגליי לבדה מגיעה לבערך שני מטר ומבנה גופי אתלטי. אני רץ מהר. אני רץ מאד מהר אם אני רוצה. אם אתם מבינים קצת בריצה אני יכול לומר שאני יכול לרוץ עם הרבה כח, או שאני יכול לרוץ בלי כוח. אלה שתי ריצות שונות ואני יכול לשלב אותן עם הרמת ברכיים כוז או אחרת לפיתוח המהירות.
כשאני אראה נחש לידי, אני ארוץ.
עם הגו'קים עוד נותר לי להתמודד.
כוס אמק, אני שונא ג'וקים.
מי המציא להם את הצבע החום המזעזע הזה?
לא עדיף כבר חיפושיות זבל מזדיינות?
וגם- כל האמריקקים האלה שאוכלים חיפושיות וג'וקים ותולעים ונמלים כדי לקבל 50 אלף דולר- מה נסגר איתם? מה נסגר?
חבורה של מנייאקים.

 

בכל אופן, אני והדוגמנית שלי ישבנו היום לאכול מנה יפה של חומוס ביחד בשנקין.
לידינו ישבו שני אנשים, בחור ובחורה. לבחור- יומולדת 26 היום (מזל טוב. לא!) ואיתו ישבה איזה אחות של חבר שלו.
הבחור לא הפסיק לדבר על עצמו- אני בן 26, אתמול בדיוק סיימתי את התואר שלי בחיפה (עו"ד אידיוט) והלכתי למזכירות לחתום על טפסים של סיום התואר שלי, אני חופשי מהכל, הייתי היום בים (א- לה בוגי יעלון) ואני מרגיש פתאום הרבה יותר גדול ובוגר.
הייתם צריכים לראות את הבחורה שהיתה איתו. פניה אמרו ייאוש עמוק, כמה דיבר על עצמו האדיוט.

סטיקר חדש:
"יש יותר מדי אדיוטים במדינה- יכול להיות שאתה אחד מהם"