היה הראיון.
הם רוצים אותי.
זה לא חדש. הרבה אנשים רוצים אותי.
אבל הם לא יכולים לקבל אותי. עוד לא.
היום אני ספק עצוב וספק מהורהר, אולי בעצם זה בכיוון של להבין כמה יש לי עוד להגשים מתוכי לפני שאוכל להתפוצץ על העולם.
המטרה שלי אגב אם לא שמתם לב- להתפוצץ על העולם.

היום עשיתי לי מאמן בין רגע. התקשרתי לחבר שההשכלה הפיננסית שלו גדולה משלי וביקשתי ממנו שייעץ לי בנושא הרלוונטי לי. דיברתי איתו 20 דקות בסלולר. 20 דקות בסלולר עם כל אדם אחר יחשב בזבוז הכסף שלי. 20 דקות איתו נחשבים אצלי השקעה.
עצת היום לכם- אם יש לכם אנשים שהשכלתם בתחום מסוים גדולה משלכם השקיעו אצלם את זמנכם וכספכם. זה לא יהיה בזבוז כי אם השקעה.  כל כסף שתשקיעו אצלם יחזור אליכם בצורת כסף או בצורת טובין אחרים.

אחרי היום הזה אני ניגש להערכת מצב מחודשת. אעשה כמה שידרשו.

מאמן: "סבלנות, נחישות והתמדה".

בלוג, כמו כל עמוד אינטראקטיבי אחר באינטרנט הוא שדה חברתי, ובכל שדה חברתי על אנשים לנהל את הקיום שלהם בתבונה למען יעריכו אחרים את דבריהם ולמען הנועם שבקריאה. 

על אימון- אימון חייב להתחיל במוחו של המאומן בהסכמה להיות מאומן, לעשות ולחשוב (נעשה ונשמע) את מה שהמאמן שלו אומר לו לעשות.

ציניות היא לא רלוונטית
בורות היא הרבה יותר מסוכנת מכל דבר אחר.

התרגשתי היום כל כך.