יש דבר אחד שאני סובל ממנו. אני סובל מאבנים. אני סוחב עלי אבנים. כל פעם יש עלי אבן אחרת. כבר שנה שלמה אני סובל מאבנים שאני אוסף באוניברסיטה. אבן אחת החזקתי עלי מינואר עד לא מזמן, מבחן רביעי (אלהים ישמור) בסטטיסטיקה. ועכשיו, אני סוחב עלי אבן. קיבלתי עכשיו את הציון, נכשלתי במקורות. אבן- חתיכת אבן.

שתי אפשרויות- אני עושה את הקורס עוד פעם, אני מבקש מועד ג'.

אבל זה הקטע שלי, אני סוחב עלי אבנים, זה סבל עז.

הסברים: האם אני באמת זקוק להסבר של זה? האם באמת יש לזה הסבר? סיבה? האם אני צריך סיבה? האם אני צריך להשקיט את הדיסוננס שיש לי עכשיו כמו שכולם עושים? העניין איתי זה שאני בקושי משקיט דיסוננסים, אני מתמודד איתם התמודדות כואבת לפעמים, רוב הזמן, אני עומד ורואה את התמונה