| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 7/2005
עוד לא דיברנו על אהבה
הרבה אנשים מדברים פה על אהבה לאחרונה. אני אתה את הוא היא אנחנו אתם אתן הם הן ונראה שאהבה זו המילה האחרונה בתחום הרגש. כולם רוצים אהבה, כולן רוצות אהבה, כולם רוצים להתחבר, כולם רוצים הכל או לא כלום והצד השני כמעט תמיד פוחד מהכל ומעדיף את הלא כלום הבטוח שביד הימנית.
וכל אחד מוצא את עצמו באיזשהו מקום אין דה ביג פיקצ'ר, חי את חייו, מקווה שיום אחד, יום אחד, הפאזל יורכב, הקליק יוקלק והתמונה תהפוך שלמה,
אבל השאלה היא איך חיים את הדרך.
אתמול ושלשום יצאתי לבילוי עם חבר. אותו חבר, מקומות אחרים. בהתחלה היינו בפרישמן פינת דיזנגוף. אחר כך היינו בבר גיורא. אתמול הלכנו לברקפסט קלאב. נהניתי בכל אחד מהמקומות האלה, אבל בסופו של דבר גם נזכרתי שקשר, שלא לדבר על אהבה, מוצאים רק בחיים האמיתיים, כשנפגשים עם חברים, דרך בני משפחה, אנשים מהעבודה, בסופר במקרה, בטיול להודו, לסיני, באוניברסיטה, זה לעולם לא תחת שוק הבשר הביקורתי.
הנה אתמול התחלתי עם אחת. לא היה לנו על מה לדבר, המשכנו הלאה, היא הלכה. הגיעה אחרת. שאלתי אותה אם בא לה לרקוד. אמרה שהיא כבר רוקדת. המשכתי הלאה, ניגשתי אליה שוב, אמרתי לה שליד המדג'ה יש יותר מקום. היא אמרה בוא נלך. רקדנו ורקדנו. סקסית על עם גוף אלוהי, בלונדינית שנראתה ונשמעה אינטליגנטית, עם ברק בעיניים. רקדנו ורקדנו עד שהיא אמרה לי שאני צעיר מדי בשבילה. אחר כך שאלתי אותה אם היא לא נותנת צ'אנסים. היא ניענעה בראשה ואמרה שזה לא אני זו היא, נענעתי בראשי בציניות. עצרתי את הריקוד, נשענתי על הקיר וצחקתי לעצמי פנימה והחוצה, צחקתי חזק חזק. כשיצאתי משם הבנתי שהיא צדקה. זה לא אני, זו היא.
ועוד לא דיברנו על אהבה.
קישור: מלה
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
