|
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 8/2005
הנחה אני עומד בעמדה חצויה בין שתי עבודות. אחת נראית לי בטוחה ועם כסף שסופסוף נראה שיתחיל לזרום לי לחשבון הבנק והשנייה שאם תצלח אני אתחיל לעשות כסף בירוקים שרק יגדלו ויגדלו. שלשלום התקשרו אלי כדי לקבוע איתי פגישה שנייה והפעם עם המנכל של העבודה הראשונה. בפעם הראשונה שהייתי שם ראיינו אותי במשך שעה וחצי. שעה וחצי של שיחה על הרבה דברים בהם הייתי צריך למכור את עצמי כמרפקן (יש לי הוכחות כבר), כאיש עיצוב אתרים (ירדתי להם על האתר כאילו אין מחר ועשיתי את זה בליטוף מחמם)- הם אהבו את זה, ולעשות סשן של משחק בכאילו על להשיג חומרים לאתר. מה שקורה הוא שעכשיו בכל פעם שאני נכנס לאתר וחושב שעלי יהיה לאסוף את החומרים החדשים אני מקבל חררא.
העבודה השניה נפלה עלי. עבודה שהתלהבתי ממנה, וחבר שלי פתאום אומר לי אתמול באחת בלילה: מה, כל היום תצלם הד-שוטס? כן, עבודה כצלם, עבודה בסוכנות.
ולא רק שאני צריך לבחור בין השתיים, יש לי פתאום מבחן מחר שעוד אין לי את כל החומר אליו, הבית בצביעת קירות, וארררר עוד לא הספקתי לעשות לי בעד ונגד שכל כך חשוב לי לשקט האישי בנוגע לעבודות האלה. אררררר, מבחן אחד לפני האחרון ובנושא אחר לגמרי אני מרגיש לפעמים כמו זונה, הכבוד העצמי שלי לפעמים כל כך נמוך שאני מוכר את עצמי או מתחנן כאילו אני הומלס, איזה גועל נפש. לפעמים זה ממש מגעיל. אני משלם על כל חטאיי. אין לי הנחות בחיים.
| |
|