חיפשתי קטע מאד חזק להעתיק לכאן אבל לא מצאתיו. במקום זה מצאתי מחברת שלי מימי המוצב, כתבתי שם כל מיני תמונות ותובנות, זה נכתב ב- 99 עת הייתי בתל חזקה ברמת הגולן, לא בהכרח תבינו הכל, אפילו אני כבר לא זוכר הכל, אבל עדיין, זה יפה, וזה לטעמי:

1- 22/8/99

דיבורי זיונים

לא שאני לא...

אבל אני לא...

2- 5/9/99, 14:47

הכמיהה לתל אביב

הצבע

בעיני רוחי

בכיכר

הולך, חולף

בקלילות

המעיין המתפרץ, הר הגעש

ואהבה גדולה

כל המוכר הזה

עושה צעד לקראת זה

זמני הולך חומק בלי אפשרות להחזירו

3- 14:52

בגליל כמו אצלי

יש אהבה והאהבה תנצח

צוחק וציני רק כדי להשתעשע

אני קוצב את זמני כאן

15:27

כבר שבוע וחצי שאני כאן

ומחשבותי לא כאן

אני לא שייך לכאן

ואני לא אשאר

15:29

אוי הדעות האלה

אני יושב ומעביר את זמני בלימודי

הסרק

הדעות האלה

16:21

הציור

מצייר כבישים

שני מסלולים

ארבעה מסלולים

כביש מתעכל

כביש מתעכל

מה זה אומר

ואז קוֹל- כלום

16:27

רוצה שהוא יתקשר

המבדיל:

היד היא לא כל הגוף

היד היא חלק מהגוף

מדבר מדבר מדבר

והמציאות        מציאות

16:42

וממשיך

נמצא כאן אך לא כאן

רוצה לדבר עם כולם

רוצה לראות את בית הסופר

או את כביש איילון את העיקול

אני אוהב את המעברים

לא מספר לשתיים

16:47

מחכה לטלפון

לא מקשיב     לא מרוכז

להפך

מקשיב      מרוכז

במשהו אחר

21:07

ויעל כמו בן

רוקדת ואני על עץ

מטפס

היא מאבדת מהבת שבה

והופכת ליצור רוקד

כמוני- רק שאני לא רואה את זה

7/9/99

פתאום אחרי השיחה התלבטתי

ללמוד פה, להפעיל את הראש

או ללכת למרכז

פתאום היה לי מדליק להישאר

אבל- לא נראה לי

11:55

עכשיו זה סגור

הבלאגן שהולך לי בראש

8/9, 12:10

המים שקטו

הכוונות כמו ענפי עץ

10:07

אני שומע ברק

ומתחיל לבכות

12/9/99, 17:15

אני מדבר עם אלעד

ונזכר במישהו שהייתי פעם