אין שם זמן

זמן זו שיחה

אין עבר הווה ועתיד

זה של בני אדם שיצרו את זה

זמן הופיע לצורך תזמון

ההבחנה "שניות" נוצרה ע"י מוזיקאים

יותר שיחות לא שלמות- יותר אני נטוע בעבר, במשפט שלי על עצמי.

בגיל 17 בעודי עומד עם עתיד ריק אל מול עיני שלחו אותי להסתכל לעתיד שלי, הריק, ולהמציא אותו מאין.

אלה היו המסקנות שלי

(מתוך מחברת שמצאתי טמנה בארון שלי):

שנה:

מפקד בצבא

יש לי חברה

בית חדש

שנתיים:

צבא

חמש שנים, 23:

סטודנט
מחשב אישי
חברה

אוטו

עבודה

יודע לנגן בחליל

יודע לרקוד

לומד אסטרונומיה

לומד ציור

ההובי שלי הוא אפניים וחלל

עשר שנים, 28:

כנראה עובד בלנדמרק

יש לי בית

יש לי אוטו

אני עם אשתי או עם חברה שלי

נוסע לארה"ב- מחפש עבודה בנאס"א

לומד לנגן על פסנתר

25 שנה, 44:

50 שנה- 68.5:

אז כאמור, אני בן 23, אבל עברתי כמה מהשלבים ששם. לא הסתכלתי על המחברת מאז.

תוך פחות משנה היתה לי חברה רצינית, עברתי דירה בגיל 19 ועשיתי קורס מכ"ים בצבא.

תוך חמש שנים אני אכן סטודנט ויש לי מחשב אישי ואפילו קטן, אני מאוהב, האוטו שלי כשאני צריך אותו, יש לי עבודה, כמעט באופן קבוע (הנאני הולך לעשות קורס ברמנים) ולמדתי כמה שיעורי ריקוד. לא למדתי לנגן בחליל, לא למדתי אסטרונומיה וההובי שלי הוא לא אפניים אבל אני עדיין אוהב חלל.
בקשר לגיל 28, אולי עדיף לשכוח או להשכיח את המחברת הזו עוד פעם לחמש שנים נוספות ולראות מה ילד יום עוד כמה שנים.

כשביקשו ממני להמציא את העתיד שלי גיליתי כמה זה מפחיד לעמוד במקום שבו העתיד שלי ריק ושהמילה שלי צריכה למלא אותו, זו היתה חוויה פנומנלית.  לגיל 44 ו- 68 לא הצלחתי להגיע.