זה היה אחד השבועות הכי קשים שהיו לי בשנים האחרונות, וזה לא בגלל שעבדתי כל כך קשה. דווקא בגלל שלא עבדתי אולי.
ריחמתי על עצמי השבוע ברמות מטורפות ואני לא מבין איך לא נגעלתי מעצמי.
אני יורד עוד שעה למצפה רמון יחד עם קוני ואנחנו הולכים לראות מטאורים.
אולי להרגיש שגוץ קטן אל מול הבריאה יגרום לי להרגיש טוב יותר.
עוד יומיים שבוע חדש.

פחפחפחפח
אני מאוכזב מהקשרים שיש לי בחיים. הם מה שאני עשיתי מהם ואחרים הם מה שהם עשו מהם.
זה מזכיר לי פוסט אחר שלי,
אבל הוא לא חל היום לצערי.
כתבתי שם ש"בדרך אל האושר- שקט"