התמונות שמחממות את הלב
צילום:ערוץ 10
צילום:ערוץ10
תמונות שמקשיחות את הלב
צילום: ערוץ 1
צילום:ערוץ 1
צילום:ערוץ 1
צילום:ערוץ1
צילום: ערוץ1
עוד 15-20 שנה יראיינו את אחד הילדים שהרים ידיים ושההורים שלו שמו עליו תלאי צהוב. עוד יראיינו אותו בטלוויזיה ויזכירו לו איך הוא נראה פעם.
צריבת תודעה יכולה להיות דבר נפלא והיא יכולה להיות דבר איום. השימוש שעשו המתנגדים בילדים שלהם כנגד השוטרים והחיילים וכמו כן, רצונם לצרוב את תודעת המפנים היא דבר בלתי נסלח. החיילים כבר מבוגרים, אך הילדים- אין להם מושיע בעוד הוריהם מכרו אותם, את מוחם ותודעתם למעשה. אם עד עכשיו הם לא חיו בסרט, זה יהיה מעתה.
אני רואה בעיה קשה באנשים הללו, ובכלל באנשים שהולכים אחרי מנהיגים מתוקף דתם. אלו אנשים שלא רגילים, או שרגילים פחות להפעיל מחשבה עצמאית. שאלות רבות נענות ע"י בעל סמכות, רב, רבנית, אדם גדול מהם. פתאום הם מתפכחים. פתאום הם קולטים שישועה לא מגיעה. פתאום הם מבינים שהם צריכים להתחבר למדינתם אחרי שהתנתקו ממנה וחיו במובלעות עזתיות. זהו תהליך התחברות כואב, והם שורטים ומגדפים כל הדרך פנימה.
הנה החיבור של דבריי. אנשים מקבלים תודעה יום אחד בחייהם, והם עוד ישהו ויעשו דין וחשבון עם עצמם על השנה וחצי הזאת שהם עברו את מה שעברו. והם עוד יראו את התמונות אם הם לא ראו אותן עד עכשיו. האנשים האלה יחשבו וישפטו את עצמם, ואולי אף את הוריהם על המעשים האלה, כי אולי זו מצווה ליישב את הארץ, אך המעשים ההוריים האלה הם ממש בגדר פשיעה, ואני מקווה שהם יצליחו ביום מן הימים לסלוח להם.
אנשים אמוניים הם לא בהכרח אנשים חכמים, ואנחנו רואים של"טובים שבטובים" שבבני ארצינו יש נורמות אחרות- של משפחה, של ציות לחוק, של אמונה ושל מוסר.
אולי טוב שהם לא היו חלק מאיתנו 40 שנה. אולי טוב שהם חוזרים אלינו. אולי לא.
הדבר שאותי מטריד, ותסלחו לי על הנימה הצינית, הוא שכבר ימים מתרחשת הפרת חוק של ישראלים יהודים והפרת החוק הזו היא בגדר נורמה, כלומר קיבלה הכשר. וכשהפרת נורמה מקבלת הכשר היא הופכת לנורמה, הופכת לדבר מקובל, הגבול נמתח כדי להכיל את הסטייה, וזה דבר מאד בעייתי בעיניי.
בליל דברים שהצטבר אצלי בלב בימים האחרונים, כולל תמונות שעשו את שלהן, ותודה לקוני על התמונות שמנציחות לי את ההסטוריה שלי
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
