|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 9/2005
eventually בזזז היה נורא נחמד
היא היתה נורא נחמדה ועם המון אנרגיה. אולי כי היתה זו תחילתו של יום. אחרי זה היא אמרה לי ש"אותך אני לא מכירה". "ברויר" עניתי לה [הייתי צריך להגיד יוזף ברויר] וחיוך לא יצא לי מבין האוזניים, לא הבנתי למה, אבל חייכתי אליה חיוך מאולץ, כזה שעושים בפוטו רצח. אני בטוח שנראיתי נורא. לבסוף הייתי הצלם הראשון שיצא מהסוויטה. הורדתי 220 מגה של תמונות בתוך פחות מ- 10 דקות. הלהתראות שלי אליה היה כבר יותר חם, הוא כלל חיוך, הכרת תודה, ונפנוף ביד. יצאתי משם. מהנדסים לומדים. אם לא תוך כדי אז בדיעבד. יבואו עוד פעמים שלא יצא לי חיוך. החיוך אצלי מעיד על חופש. לא מחייך לא בחופש. פעם הבנתי שחופש אינו דבר טבעי אלא דבר להתאמן בו, משהו שמחוללים אותו. תודה לאל על הנסדת המחשבה.
ועכשיו למשהו אחר: אתמול כדי למוסס מעט את המתח המיני שנצבר באוטו שאלתי אותה : " את רוצה לשכב איתי?" Eventually, היא ענתה לי.
תודו שתשובה כזאת מעולם לא קיבלתם.
| |
|