| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 9/2005
* השבועיים האחרונים, הם היו בלתי אפשריים למחשבה. לא כי לא חשבתי, אלא בגלל שהיו הרבה הסחות דעת.
מחר אני אמור ללכת למשרד, ללנדמרק, אמרתי לה בשבוע שעבר שאני אבוא ביום שני בחמש. אבל אני לא אבוא מחר. אני אתקשר ואודיע שאני לאמתכוון להגיע יותר לסיוע השבועי. אמהם אהבתי מה שעשיתי כשעשיתי אבל לא נכנסתי לזה עד הסוף, לא התמסרתי עד הסוף ואני כנראה גם לא רוצה לעשות את זה יותר מדי.
* אתמול עבדתי 15 שעות. בעשר הייתי ברכבת ונסענו לירושלים להקים שם את ההפגנה שהיתה שם. עד אחת בלילה פשוט עבדתי. פגשתי שם גם כמה צלמים, כולל אחד משטרתי ויצא לי לצלם חוליגנים כתומים משועממים חסרי חוט שידרה. הסוף היה בעיקר חסר חוט שידרה אחרת אין לי שום תיאור אחר לתאר את מה שהלך שם. הם התפרעו, שרפו פלקטים באמצע כיכר פריז וקיללו את השוטרים ואת המפגינים השמאלנים שהיו במקום.
* התחלתי לזרוק חלק מהחומר ששירת אותי בתואר שלי. זה התחיל משני קורסים. זה התחיל את מלאכת ניקוי וסידור החדר שלי. החלטתי היום אחרי הצהריים לא לצאת מהחדר שלי עד שאסיים לנקות את החדר מג'אנק ואולי גם לרוקן חצי מהארון שלי. אבל אז
* התקשר חבר טוב טוב שלי שהתקבל לשחק בקאמרי[או בבית לסין, ויסלח לי על הטעות] וביקש ממני לבוא אליו לצלם אותו לפורטרט עבור המפיק של ההצגה. כשחבר צריך עזרה לא אומרים לא. או יותר נכון
* מנצלים את זה שאת כל היום העברתי באפיסת כוחות מוחלטת אחרי ה- 15 שעות עבודה של אתמול שנגמרו אחרי מקלחת בהתמוטטות במיטה וביקיצה טבעית אך 8 אחר כך ובהתמוטטות נוספת לשנת צהריים שלאחריה נפלתי בספה בסלון מול "הכוכב האדום".
* התמונות יצאו סבבה, הוא אמר שהוא יפיץ את שמי בין חבריו השחקנים ונפרדנו לדרכינו.
* מחר יום חדש ואני צריך לראות איך אני מתכנן את השבוע- אחרת אני לא מצליח לתפקד את עצמי לאפקטיביות
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
