אני לא נוהג לעשות את זה בדרך כלל...
קלירינג לעצמי,כאן,מולכם.

מאמן: מה שלומך?
אני: בסדר, קמתי בזמן, התקלחתי, אני הולך לטסט עוד שעה, קודם יהיה לי שיעור כפול ואז, שמתי לב שאני חושש. אמרתי לעצמי ש"די עם זריקת הכסף לחינם, הגיע הזמן לעבור ולגמור".
מאמן: יפה, אז הבחנת וחוללת שיחות כבר. רק תשים לב שאחת השיחות שלך עושה ההפך ממה שרצית. במקום להבחין בה ושתרגיע, היא מובחנת ומחוללת לחץ. שיחת ה"הגיע הזמן". תבחין ש"הגיע הזמן" היא שיחת "צריך להיות", שיחה שאין בה אפשרות.
אני: אני חושש ששוב לא אעבור, אני חושש שעבר זמן רב מידי מאז השיעור האחרון, יש בי קצת ארס על האישה שסידרה לי את זה, הייתי צריך להתקשר אליה בכל פעם לוודא.
מאמן: "זכור- באחריות אין מקום של טוב ורע. אחריות היא להתמודד עם נקודת המבט שאתה מחולל את מה שיש לך ואת מי שאתה. אתה יכול לבחור אם לראות באחריות אשמה ותיק כבד או כהקשר מעצים וכחסד שאתה נותן לעצמך."
אני: תודה. קלטתי. תודה.

---

"בוקר טוב, מאז היותי צעירה ויפה ואביך צילם אותי ללא הרף, לא נעשו לי צילומים  טובים כמו אלה שעשית לי אתה.
תודה ממי שלי. אמא"

---

Cause tonight
God is a D.J