אתמול אבל בעיקר היום, התחלתי לכתוב את העבודה שלי בסמינר. הנושא שלי הוא מורכב ולו פנים רבות. יש לי כבר את מה שאני רוצה להגידף רק שיש לי כל כך הרבה מה להגיד שלחשוב ולבנות את המבנה של העבודה על הנייר או על הלוח המחיק שלי הרבה יותר מסובך.
אז באופן לא קונבנציונלי בעליל התחלתי דווקא עם המבוא שתמיד תמיד תמיד משאירים דווקא לסוף. לא היתה לי ברירה, המבוא נועד הפעם בעיקר להסביר לי מה אני רוצה לכתוב. אז כתבתי את המבוא. מפת הדרכים עשיתי אותו.
משם התחלתי את המסע הארוך בקצת הסטוריה על התופעה ואז בכתיבת מילון המונחים. עדיף להרחיב בהתחלה, חשבתי לעצמי, מאשר להוסיף תוספות הסבריות שיעיקו על הקריאה השוטפת אחר כך. רק שבמאמצע המבוא נעצרתי. אבל לא נורא, רובו נכתב, הדרך נסללה, עכשיו רק צריך נחישות ורגישות כדי לבנות את היסודות. אחרי זה העבודה כבר תזרום מעצמה.
in me i trust
עוד כמה ימי עבודה והעבודה הזו היא הסטוריה.
ברוכים הבאים למדבר של הממשי.