1-          הורדתי את ליים וויר כדי לשדרג את יכולות האייפוד שלי. כדי לפרגן לרומי (לפטופ א') לא התקנתי עליו את התוכנה אלא על ציון (לפטופ ב') הישן יותר. מיותר לציין שאני מוריד רק את מיטב השירים, ואפילו השיכחה הבלתי מתנוונת שלי לשמות (היום בחנות אלכוהול בה ביקרתי שכחתי את המילה "גרוזיני" כשבאתי לבקש את הרבינוצ'קה וכל מה שנותר לי לומר זה משקה מברית המועצות... בושה לי לקוי קשב שכמותי) לא הפריעה לי להיזכר בסטון טמפל פיילטס האלמותיים משנות ה- 90 המוקדמות באלבום הראשון המדהים שלהם באמת.

2-          כתבתי היום פוסט על הפלאייר שהחזקתי ביד:
....אני שומע את אינסומניה וחושב על לדחוף לדחוף לדחוף  את עצמי לצילום. לדחוף לדחוף לדחוף ומבעד למשקפיים הכהות שלי ולאוזניות המפוצצות שלי אני רואה אישה שמסננת כלפיי קללות, ואני בכובע דיסטנס ומשקפיים ובאינסומניה והיא מסננת. ואני שומע אינסומניה, ומבין
זה מצבי הכללי בחיים, ואני עוזב את העבודה הזו, כי היא הפכה אותי לאינסומן,
ולקח לי 20 פעם לשמוע את זה כדי להבין

3-          מרגיש כמו ... נקודות אחרונות לסגור עד להתחלה חדשה

4-          רציתי לקנות היום שלושה ספרים וזוג נעליים. עצרתי את עצמי. לחם קודם. אחר כך תפנוקים.