לבד.
אחרי שבוע שלם וארוך של חיי חברה שלא את כולם אהבתי שוב אני לבד. שקט. ושוב שקט. זה כל מה שאני צריך עכשיו.
אם מהלך השבוע היה על "שקט-יורים", עכשיו אני הולך לפנות זמן ל"שקט-מתאפסים" ו"שקט-כותבים".

אני מדבר על אייקון, אני מדבר על מה קרה לי השבוע, אני מדבר על האנשים, אני מדבר על הביקורת שחזרה לי ללחיים אחרי שהשהיתי אותה בעשרת החודשים האחרונים בתחום המסוים של הכתיבה שלי וכדומה.

כן, זה פוסט עלום, אבל אין לי כח לכתוב עוד
גם ככה הכל חסר משמעות
צריך להיות קצת לבד