המכתב הבא הוא ראשיתו של תהליך שקרה לי בשנה ג'- אפשר לומר שהוא התחיל את כתיבת האמירה שלי במגדר על מטרוסקסואליות.

שלום סשה
כמו שהבטחתי, קראתי את מאמרך המעניין.
שמחתי לגלות בו מספר נקודות השקה לשיחה הקצרה אותה ניהלנו בחדרך. חשבתי רבות איך לכתוב לך את המכתב הזה, והגעתי למסקנה שאין לי דרך לכתוב אותו. אני רוצה דווקא לומר כמה דברים, אך אין בהם סדר מסוים, על כן, אני, לו הייתי במקומך הייתי מתייחס אליהם as is.

ראשית, אהבתי את החיבור שעשית בין יחסי אהבה לסולידריות חברתית. אהבתי את הדבק שבדבר, זה נתן לי להתייחס ליחסים בצורה חדשה, לפחות בשבילי.

שנית, עניין אותי תהליך ההתרה (הפירוק) שעשית לאקט למרכיביו הקטנים יותר כגון כריזמה, חברות, ניכוס וכדומה. בעיניי יש חשיבות רבה להבנת הרכיבים הקטנים של "מכונות" גדולות. "הנדסה" אם תרצה. (מקווה שהצורה בה ביטאתי את זה נהירה
מספיק).

שלישית, ובין החשובים למרות שכבר נאמר בעבר, שאנשים משתמשים באנשים אחרים ע"מ להגיע לסיפוק עצמי. מצא חן בעיני הרעיון שבני אדם משתמשים באחרים ע"מ להגיע לסיפוק עצמי. דוגמת האשה שהתאהבה בגבר שלה כשאכלה נתנה די והותר מקום לדמיון
להבין על מה אתה מדבר. אף פעם לא חשבתי על זה כך. אחד הרעיונות הכי מדוברים (ולמרות שיש פער גילאים רב בינינו אני מניח שאתה מודע לזה לא פחות ממני) הוא בחברה שבה אני מסתובב הוא לגרום לאחר סיפוק- זה הסיפוק העילאי.
בעזרת דבריך, יכולתי להבין מדוע בני אדם רוצים לגרום סיפוק לאחרים. הם רוצים לענג את עצמם. מלכודת אגו. כן. ולא.
מה שיהיה מעניין לחקור להבא הוא- שאם בני אדם הם יצורים חברתיים גם במיטה, כמו שאתה מוכיח שוב, אזי גם השאיפות והרצונות שלנו במיטה הן מותנות. נשאלת השאלה- עד איפה נכנסת החברה לחיים שלנו? האם אנחנו מענגים אחרים מתוך חופש? או שמא
אנחנו "מופעלים כרובוטים" חסרי בחירה. בעצם אמרת אמירה משולבת- 1- בני אדם ,
בעזרת אחרים, מענגים את עצמם. 2- זוג אוהב, גם ככה הוא גוף אחד- לענג את האחר
ולענג את העצמי משיג מטרה זהה (בערך).
אחד הדברים שטורדים את מנוחתי לאחרונה מתבטא בשורה שכתבתי קודם- אם אנו מופעלי חברה עד כדי נוכחות מוחלטת באינטימיות- מהו חופש? מהי בחירה חופשית, מהי חירות, האם זה בכלל רלוונטי לדבר על זה?

רביעית, כמדומני שאיני מסכים לחלוטין (אם כי, איני יכול לומר בלב שלם שאני לא מסכים) עם האמירה שלך שאירוטיקה חברתית חייבת להתקיים עם לפחות בנאדם אחד נוסף. נכון אמנם שאירוטיקה חברתית נחווית כשיש עוד אנשים בסביבה- אבל- כאחד שחיפש
ומצא את ההגדרה הזו לעצמו ללא עזרה מבחוץ- אני יכול לומר לך שתחושת הסיפוק, תחושת ה"לא רוצה ללכת הביתה מפה" יכולה גם לעלות לבד במקרים מסויימים (ושאירוטיקה חברתית "חברתית" ואירוטיקה חברתית "אישית" - מרגישות לי אותו דבר).
ובנוסף, וחוץ מזה, אני רוצה להציע שעל אף שהאירוטיקה נחווית עם אנשים נוספים- היא למעשה- אולי אולי אולי- תופעה אישית - שאולי ואמנם קוריית בחברה של אנשים- אך עומדת בפני עצמה, ועוד יש מה לדון בנושא זה.

לסיום, לא חשבתי שיצא לי מכתב כזה ארוך, אבל הנה, מסתבר שיצא ממני משהו בכל
זאת, ועל כך אני מודה לך.
אשמח להמשיך ולדבר איתך בנושא, כפי שאתה רואה, הוא מרתק אותי למדיי.

יוזף