| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 11/2005
הספר לא נותן לי מנוח.
שעת לילה מאוחרת ואני מרגיש חייב לכתוב. להתיישב ולשפוך הכל.
ויש לי הרבה. בעת קריאת הספר פתרתי דילמה שתיפטר דפים מאוחרים אחר כך.
אני צריך לראיין אנשים.
אחד הדברים שהוא אומר זה שפעם היתה היררכיה ואנשים היו לומדים מהוריהם.
כיום, הוא טוען, אין יותר היררכיה. זה כבר לא "תרבות נמוכה" או "תרבות גבוהה"- זו "תרבות ללא גובה".
שטרנגר טוען שכיום לצעירים אין ממי ללמוד כמו שהיה פעם. אני טוען שהעולם הפך לאופקי. אנשים לא לומדים אפילו מהוריהם אפילו אם הם צעירים כי הידע שלהם על העולם התיישן. הדרך החדשה ללמוד היא דרך אנשים אחרים באותו הגיל. כמו באינטרנט. אנשים לומדים מאנשים אחרים בצורה אופקית. מבלוגים, מפורומים, מגוגל. מה שקיים הכי הרבה פעמים הוא כנראה הדבר הנכון אומרים לעצמם האנשים. איפה שנמצאות הכי הרבה תוצאות. מדד הפופולריות קובע מה נכון. כך גם טוען שטרנגר
הבעיה היא שאיכות הידע בצורה אופקית היא לרוב שטחית והמון פעמים לוקה בטיפשות (על דרכי חיים. לא בהכרח על מידע יבש). אנשים, עקב התמסרותם לאופקיות, נוטים לאמץ מוטיבים התנהגותיים בלי לבחון את טיבם, וכך נותרים ללא מענה לשאלות הקיומיות הבסיסיות שלהם.
ואז הם מחפשים מי שיתן להם תשובה.
אך כאן הם נופלים בשנית.
החיפוש אחר תשובה הוא החיפוש הלא נכון. יש ללמוד קודם את השאלות הנכונות לשאול.
שאלות נכונות יובילו לחקירה מאמתת ומעמתת. רק שאלות כאלו וחקירות כאלו יובילו לתשובות כלשהן שיצליחו לחדור באמת לליבם של השואלים, השאלות הבסיסיות יקבלו תשובות שיהלמו את כובדן, אחרת הן יהיו תשובות אינסטנט נוסח קרין מגריזו
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
