3. שלב ההארה (Illumination)

סוג החשיבה - לא מודעת.

תיאור - פתרון לבעיה מופיע משום מקום, או שמגיע רגע שיא לזרם אסוציאציות מוצלח. השלב הזה הוא בלתי נשלט, הוא מתרחש מעצמו באופן טבעי, ואי אפשר להשפיע עליו על ידי מאמץ רצון או הכוונה.

אני חייב להביא פה objection או לפחות להציע הערת צד.
יש אפשרות להשפיע על שלב ההארה.
גם אצלי מתרחשים ארבעת השלבים האלה בתחומים חשובים בחיי, על פי רוב, בצמתי דרכים ושאלות חשובות של קיום.
כשאני נמצא במצב כזה אני עושה מה שנקרא במדע הבדיוני אבל גם בחלליות של נאס"א

 To shut down all non-essential systems to save power.
אני מכניס את עצמי למצב של שימור אנרגיה. זה מתחיל בלי מודעות ונמשך עם מודעות. המצב נועד כדי לרוקן את המוח שלי ממחשבות ופעולות שנחוצות פחות לקיום וכדי לאפשר השקעת משאבים רבה יותר בפתרון הבעיה העומדת מולי.
כשאני במצב הזה (וגם אם אני לא במצב שדורש ממני שימור אנרגיה) אני עושה פעולות שמעוררות לי את המחשבה.
אתן דוגמה:
פעם קראתי לעצמי נזיר בודהיסטי. האמירה הזו יכולה להיראות לכם דפוקה ומטומטמת, אבל המשמעות שלה כלפיי היא שכשאני צריך פריצת דרך, כשאני צריך משהו שינבע לי מהמוח אני מתחיל לעבוד, עבודות אמיתיות, אך חשוב מכל, מעין עבודות סרק.
לא לחינם ישנם אנשים רבים שהולכים לחדר כושר כדי לחשוב, יוצאים לריצה, מגרפים עלים וכדומה...
אני עושה את זה תוך כדי שטיפת כלים, ישיבה בשירותים או מקלחת בחום בינוני.
כשאני נמצא במצב כזה אני מכוון לפעולות האלה, אני יוצר לעצמי את הספייס ואת הטיים (ממש space time continuum) שיאפשר לי "זמן מחשבה" בספייס אופטימלי.

אז אי אפשר להשפיע? אני חולק על הקביעה הזו. אולי אי אפשר להשפיע על התוכן, אבל אפשר להשפיע על המרחב בו מתחוללת המחשבה, והרי אין תופעה שמנותקת מהסביבה שלה.
נהניתי מהפוסט שלה.
תודה לך