| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 11/2005
פוסט על חדי
יש לי חברה שהולכת להתחתן מתישהו בשנה הבאה.
יום אחרי שהם הציעו אחד לשני להתחתן היא התקשרה אלי והציעה לי לצלם וידאו וסטילס בחתונתם.
הסיפור שלה הוא מעניין מכיוון שבתחילה ידעו יחסיהם עליות ומורדות, בעיקר מצידו, והיא שבעברה חטפה ממני על זה שהיא לא נותנת אהבה (הייתי בן 21, היא היתה בת 27) פתאום פגשה בחור שחשש לתת אהבה.
אני חידשתי איתה את הקשר בערך לפני שנה וחצי אחרי שבהפתעה פגשתי אותה בלנדמרק. מכוסית סוררת ומסובבת ראשים שפוחדת להתחייב היא הפכה להיות אישה מבוגרת ובוגרת יותר שלא פחדה לשים את עצמה על המגרש ולהיות בלב הסערה הרגשית, הן של עצמה והן של בן זוגה. (רק כדי לשבר את האוזן- לב הסערה= שולתתת!!!1).
נחזור לעניין. מהר מאד הוא אמר לה שאמנם יש לו הרהורים והוא קצת עצור אבל יש לו תכנונים לגביה לעתיד שלו.
זה נושא הדיון היום- דיבורים על עתיד. אחת התוצאות שאנשים מקבלים בלנדמרק היא שהם מפסיקים להיעצר מהפחדים שלהם, הם פועלים לעומתם.
אנשים החליטו שזה מפחיד לדבר על עתיד והם רוצים לשם את השקט שלהם בחוסר הוודאות של התופעה הנקראת "לזרום". הם רוצים "לזרום". ואני אומר- לא.
אין רע בלדבר על עתיד, אין רע בזה, וכל מה שצריך שיהיה שם קודם זה כוונה אמיתית ומחוייבות כנה, זה הכל.
מה יש לנו שאנחנו כל כך פוחדים? כן, אני יודע, צריך זמן, צריך שקט לחשוב על זה, שלא ישבו לנו דברים על הראש ולהכיר טוב טוב את בן הזוג.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
