חשבתי על זה שהיה לי רע היום. היה טוב, עד שנהיה רע. היא פתאום הגיעה בצעקות, והכל התחרבש.
אז הלכתי להתקלח.
במקלחת חשבתי על חבר שלי ששכר דירה,ועל זה שבעבודה שלי אני מרגיש שהיא זמנית כי איכשהו אני חושב שיש על צווארי חרב.
המאמן אומר לי את הדברים הבאים שאכתוב פה במהלך הפוסט.
אני: העבודה זמנית, אני רוצה לעבור דירה, ואני רוצה אופנוע, הכל ביחד מסוכן.
מאמן: הקשב לתמונה הגדולה יותר, צור לך את המטרות שלך, פרוש כנפייך. מעכשיו ועד שתמות יהיה לך חוסר בוודאויות.
אני: אף אחד לא מתכוון לפטר אותי. עוד חודש אחד כזה ואני קונה לי אופנוע.
אני: השלב הבא, יד ביד עם כניסה לעבודה סדירה, תכין לך את הדירה שאתה רוצה. אתה צריך חדר לישון בו ועוד חדרון לצלם בו, זה כל מה שאתה צריך, בקונסטלציה כזו או אחרת.
מאמן: תעבוד תרויח. צור לך הזדמנויות חדשות. אל תוותר על הגשמת החלומות שלך, בסופו של דבר אתה תחייה מהם.
מאמן: יעלו לך פחדים ודאגות, תהיה מוכן.
אני: Remember

אני פותח בזאת את "תכנוני 2006".
לא צריך לחכות עם זה עד חג המולד.

בשנת 2006 יהיה לי אופנוע. אופנוע יכולת.
בשנת 2006 אני עובר לדירה משלי. דירת העצמאות.
בשנת 2006 תהיה לי עבודה (או עבודות) שמבטאות אותי.
בשנת 2006 אני אצור לי מערכת יחסים. יחסים של הגשמה.

חצי שנה.