מבוא

עבודתנו עוסקת בניתוח היחסים הבינאישיים בחדר המיון בביה"ח במרכז הארץ - 'רמת אשכולות'. כנהוג בעבודות מסוג זה, שם ביה"ח, כמו גם שמות הנחקרים, בדויים הם. הגישות התיאורטיות אותן אנו מציגים בעבודה, יוצאות בעיקר מנקודת מבט קונפלקטואלית, וכך גם מחקרינו ותשומת הלב אותה נתנו במהלך התצפיות. הטענה התיאורטית הבסיסית בעבודה זו, היא שבין אנשים בתוך ארגון מתפתחת פוליטיקה בינאישית, מתפתחים עימותים, אי-הסכמות או כל ביטוי אחר של קונפליקט בינאישי. מכאן עלתה השאלה שלנו לגבי דרך התמודדותם של אנשי סגל חדר המיון עם אותם קונפליקטים בינאישיים.

חדר המיון הוא שדה מחקר נפלא לבדיקת נושא זה, כיוון שבניגוד לארגון כלכלי המעמיד בראש מעייניו רווח כלכלי ושיפור הכנסות, על פניו ארגון זה ממקם במרכז, בראש ובראשונה, את האנשים והצורך לטפל בהם ורק אח"כ את השיקולים הכלכליים. בין אנשי הסגל השונים נרקמים יחסים מסוימים, שלעיתים מעודדים התפתחות קונפליקטים ולעיתים מעודדים אחווה ויחסים טובים עם תחושת שייכות ו"יחד". ביחסים בין אנשי הסגל לחולים צריך לזכור שהסגל הוא קבוע, אך החולים משתנים, דבר המשפיע על תפיסות הארגון השונות על תפקידו ומשמעותו. במלים אחרות, חדר המיון אינו ארגון הכולל טיפוס אחיד של אנשים, או גישה חברתית אחת מסוימת, אלא מגוון של עמדות, תפיסות או גישות, אולם יחד עם זאת הוא אינו מגוון מדי ומאפשר לבצע מחקר קטן, בסדר הגודל אותו ביצענו.

ברמה התיאורטית, מהטענה שבארגון מתפתחת פוליטיקה בינאישית, נגזרות מספר אפשרויות. האפשרות המחזקת את ממציאנו היא הטענה שפוליטיקה בינאישית זו תגרום לאנשים להמנע מעימות גלוי, על אף קיומם של קונפליקטים. במקביל קיימת הגישה האינטראקציונית-סימבולית, שלמעשה מציגה את אותו דבר מכיוון מעט שונה, ואינה סותרת את ממצאינו אלא להפך, היא מסייעת להסביר את ההתנהגות המעניינת בה צפינו: סגל חדר המיון נוטה 'להתעלם' מן החולים ואחד מן השני. למעשה טענתנו היא שהסגל מנסה להמנע מעימות, הוא מנסה להמנע מהפעלת עוצמה, למרות שהקונפליקט נשאר קיים.

בעבודה אנו מראים כי ביחסים בין הסגל לחולים, הסגל כופה את 'הגדרת המצב' שלו על החולים על ידי כך שמתעלם מחולים המנסים להכנס למצב של עימות מתוך קונפליקט, או מסיט את נושאי האינטראקציה, מנושא העלול להביא לעימות לנושא רפואי בו אין עוררין על הסמכות לקבוע. ביחסים בין סגל לסגל, אנו מראים כי תופעת ההתעלמות קיימת, אך לא הסטת נושאי שיחה, וכי הסגל עדיין נמנע מעימותים בינו לבין עצמו, גם בשיטות נוספות. חשוב לציין כי אנו מבחינים בין שני המונחים 'קונפליקט' ו'עימות', כך שעימות הוא האינטראקציה עצמה המתרחשת בין שני אנשים, בה יש התנגשות/מריבה/ויכוח על נושא מסוים, ואילו קונפליקט הוא מונח רחב יותר המציין סתירה/מחלוקת בין אנשים, לאו דוקא באינטראקציה ביניהם.

היבט תיאורטי פסיכולוגי מסוים טוען שסביבה הרוויה במידע וגירויים תיצור 'מסננים פסיכולוגיים'. התנהלות העניינים בחדר המיון, עם כמות האנשים הגדולה העוברת בו, הפעילות האינטנסיבית, בעלי תפקידים היוצאים ונכנסים תכופות, דחיפות קלינית המשנה סדרי עדיפויות בפתאומיות, אכן מהווה סביבה רוויה במידע וגרויים. בעבודה אנו מציעים כי יתכן שמסננים פסיכולוגיים אלו הם שלמעשה יוצרים את שיטת ההתעלמות כפתרון להתמודדות הסגל עם הקונפליקטים.