| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2005
יומן צילום
הבוקר שלי התחיל מוקדם עם הודעת סמס שהעירה אותי טוב טוב והודיעה לי לחזור לישון.
יצאנו לכיוון באר שבע לצלם כתבה במחנה צבאי של גבעתי. היה מגניב.
כמה פעמים במהלך הדרך הכתב ירד עלי (הכתב ירד עלי!!) שאני נוסע לאט מדי. הוא אמר שאני "תופעה". נסעתי 80-90. אמרתי לו שכשאומרים בפרסומת שכדאי לנסוע "עשרה קמ"ש פחות", זו הכוונה. בשלב כלשהו אמרתי לו שיתחיל להרגיע, שאין לו טקט וחצי נימוס ובמקום לומר לו שהשיער שלו נראה כמו פיגוע חבלני ושהוא מסריח מסגריות יצא לי רק שהשיער שלו "דומה למשהו אחר". הוא הבין וגמגם התנצלות.
הגענו לאזור בו צילמנו ואני חטפתי רעלת צבא מלווה בפלאשבק טירונות. לכל מי שיכולתי אמרתי כמה נהניתי בטירונות ובאימון המתקדם והגדלתי והוספתי שלפני שהתגייסתי בחרתי שכשאני אהיה בצבא אני אשחק בדיוק לפי הכללים של הצבא, למרות שהם יהיו לי זרים ומוזרים. זה הצליח מהיום הראשון. אחר כך אני הכנסתי כמה כללים לשירות שלי, וגם זה הצליח. נובמבר 8.
צילמתי כמה וכמה תמונות. השתדלתי למצוא קצת יותר מאשר פורטרטים. צילומי אווירה היו דבר שחשוב למצוא. מצאתי כמה כאלה. כל היום החזקתי את המצלמה בתלה צוואר. הרגיש לי טוב. הייתי מוכן, רק בשביל החוויה לרדת לשבוע אימונים ולישון באוהל או כל מה שנדרש. הייתי עושה את זה אול אובר אגן אם הייתה לי את הבחירה.
בדרך הביתה, כשכבר הייתי לבד עשיתי טלפון או שניים. הייתי גמור מעייפות, בעיקר תשוש מהפקקים. נהגתי הביתה ארבע שעות במקום שלוש עקב הפקקים. חזרתי הביתה, הורדתי את התמונות, הבנתי שיש כמה ממש ממש טובות והחלטתי לזנוח למחר.
בלילה בחצות אמא התקשרה מחו"ל לוודא שלא הפכתי לדלעת. היא העירה אותי משינה עמוקה. לא כעסתי על זה כי חשבתי בטעות שבוקר, אבל שלחתי לה מייל שפוסל אופציה כזו לעתיד. תראו אותי עכשיו.
שני דברים לסיום: פרסמתי טור איפושו, היתה שם תגובה אחת שעשתה לי אאוטינג. תמיד יש את האחת הזו שתמרר אתכם. תמיד יש קול אחד של עצלנים/קמצנים/קנאים/חלולים/עלובים/ בעלי זין קטן או כוס עבש שיעשו דבר כזה. כל אחד רשאי לדעה משלו, אבל יהיו רבים, שבהקשר אלי- יחשבו אחרת.
דבר אחרון לסיום: לאחרונה התגלו מספר (א)נשים שהחליטו לצטט אי אילו אימרות שלי (משהו על לעשות לט גו)באוויר הפתוח ל(א)נשים אחרים. אני קורא ל(א)נשים האלה לנהוג באחריות עם מילותיי. קונטקסט הוא דבר שצריך לקחת בחשבון. מילים הן דבר שצריך לקחת עליו אחריות. לט גו בעיקר, הוא דבר שיכול לגרום לעווית בגבה של אנשים שלא מבינים על מה מדובר. אם אתם ה(א)נשים שאני מדבר עליהם תעשו לט גו על הלט גו שלי. בבקשה
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
