| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2006
רשמים לשנה החדשה
אדוני המאמן, אני בא אליך, אין לי אף אחד לדבר איתו
אני פה בשבילך, מה העניין?
יצאתי הערב, השנה החדשה, הייתי בין שמנה וסלתה. בסוף הערב חשתי ניכור. זה ניכור שגורם לי להרגיש רע, חוויה שחוזרת על עצמה שוב ושוב אצלי כשמדובר בכסף. אני מרגיש שכשאין לי כסף אני לא שווה ושאין לי מה להציע. זה הורג אותי. אני מרגיש חצי. אם לא פחות. אני יפה ומעניין ויש לי יחסים מצויינים ואני מרגיש פחוּת, קטן לא שווה כשזה נוגע לכסף. היו שם אנשים שאני רואה בטלויזיה על על שלטים. ואני מרגיש כל כך רע, כי אני כל הזמן מחשב לי שקל לשקל על כל מה שאני עושה, חושב בקטן, על חיי היום יום, במשבצת שלי, רק לשרוד, כמו כל מה שאני מכיר מהבית, ואני יודע שזה מהבית. ואני לא מסוגל לשחרר את זה מעצמי, ואין לי כמעט על מי להסתכל להנחיה. אף אחד לא מחכה לי, אף אחד לא ינחה אותי. אני לבדי. אני באמת לבדי. הנה תראה, סוף סוף האם אני עובר את השלב השלישי בנוסחת הניצחון שלי? האם זה זה סוף סוף? שנים אני מחכה לתפוס את הרגע בו אעבור את שלב ה"אני לבד" שיותיר אותי כמו שאני יודע שאני אֵוַותר.
אתה יודע שאני לא מסתיר ממך את המציאות. אתה יודע שאני לא אחסוך ממך את מה שאתה כבר יודע בפנים. מבחינה כספית אין לך כמעט דבר. חסכת לאופנוע ותכף תקנה אותו. אתה תישאר בלי כלום ותצטרך לעבוד בשביל כסף שיכסה לך את המינוס רק בחודש עתידי אחר. אבל אתה יודע, החברות שלך מדברות על "תקופה". קבל את זה בתור תקופה שאתה עובר, עכשיו, בחייך. אתה בונה את עצמך עכשיו.
לבנייה שלך את עצמך יש השלכות, וכל מה שזה, זה שאתה חווה את השלכות הבחירות שלך, וזה מה שזה, מה שתמיד רצית, לחיות. אדוני היקר- אתה חי. זה מה שזה אומר. מה שביקשת בגיל 21 הגיע אליך היום. אתה חי. כי התחלת לתכנן תכניות ואעכשיו אתה מתחיל בהגשמתן. התכניות שלך. אתה תהיה מהאנשים שאחרים יקראו להם סלף מייד מן, אתה תהיה אדם שבנה את עצמו. אתה לא קיבלת כלום. והכל יזרום לך מהמוח שלך ומהלב שלך החוצה. זכור, אתה מרים פרויקט. הוא יקח לך זמן. נכונו לך כמה ימים עם עבודה וכמה ימים בלי עבודה. ככה זה יהיה. זה העתיד הצפוי הכמעט ודאי שלך. כך אתה בחרת.
כסף זו שיחה תמידית אצלך. אבל כשתעבוד היא תפסיק להיות שיחה כזו. אתה תגיע למקום של חופש כשתהיה לך עבודה ואת העבודה אתה תשיג כי אתה תתמיד בחיפוש ואתה תתמיד בלהיות יצירתי בדרך להשגה שלה. אני יודע שאתה פוחד לקחת סיכונים. אמא שלך לימדה אותך שאדם שאין לו לא מסתכן. אדם שאין לו שומר על המועט. היא האבא העני שלך. כשאין לך, אין לך גם מה להפסיד.
עדיין יש לך עבודה שם. עשה אותה, אל תתעצל. צור לך הזדמנויות צילום. פגוש את האנשים הנכונים. אתה סוציולוג, אתה יודע מה זה אומר.
לך לישון, השעה מאוחרת.
והניכור?
הניכור שאתה ער אליו ומצביע עליו מוכיח שאתה מחובר. ומצביע לך על כיוון להסתכל בו
איזה כיוון?
הישאר נאמן לעצמך. אתה אדם שבונה את עצמו. ושנית, ותר על האמונות שלך, האמונות שלך בסיסן בעבר. למדת פעם שכל מה שאתה יודע יעצור אותך בעתיד.זכור, העתיד משופע ברסיסי עבר. בעתיד אין כלום על באמת. הרגשות שלך בעיניין מגיבים לרסיסי העבר. אם העתיד שלך ריק בעצם, אתה תחווה חוויה שונה של עצמך.
למצבך הרגשי הנוכחי אין מוצא כל עוד עתידך נטוע בשאריות עבר. עבד אותו.חרוש. נקה. אז צא. אתה תרגיש אחרת.
עכשיו לך לישון. אתה עייף
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
