|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2006
פתיחה אני חסיד של סוציולוגיה. מאמין גדול ב"גישת ההון" של בורדייה ואחרים שטוענת שהשקעה מניבה רווחים עתידיים; כך הון חברתי שמניב תוצאות עם אנשים לאחר זמן והון תרבותי שמאפשר לך להיכנס לשכבות שונות באוכלוסיה של העולם וכדומה.
לפני שבועיים שמתי מודעה בהומלס. כתבתי את יכולותיי ומה אני מחפש. שידרתי ושכחתי. תחילה הגיעו אלי אנשי פירמידה והרבלייף למיניהם. אתמול הגיע טלפון ממנהל מפעל. העבודה: אינטרנט, אתר, חיפוש, ניהול מידע, ניהול לקוחות, קומון סנס וראש גדול. שורה תחתונה: תוך חודשיים שלושה, אם אנהל את עצמי כלכלית נכון דברים יתחילו לקרות לי כפי שתכננתי.
לפני כמה ימים הזמינו אותי להשקה של האתר שאני עובד בו בחינם בתור צלם. בינתיים הם גם בנו לי את האתר שלי ורוצים שכבר אקבל לעצמי באנר פירסומי בחינם כמובן באתר שלהם. יפה. היום במסנג'ר הציע לי אחד מהם לשווק אותי למישהם עשירים בתור צלם לאירועים שלהם.
לפני כמה ימים עשיתי את היום שלי בתור צלם של אתר אחר. נסענו לשם עם האוטו שלי והכסף שקיבלתי על היום הזה אחרי מו"מ היה קטן ממה שרציתי באמת. הבטיחו לי לצ'פר אותי בעבודות קלות נוספות כדי לפצות. אתמול טלפון- לך צלם את גמר רוקדים עם כוכבים. טוב נו :-) מי אני שאתלונן.
לפני שעה וחצי לקחתי ריטלין אחרי יובלות שלא נגעתי בתרופה. היא נותרה לי מתקופת הלימודים. זה שבוע שהייתי צריך לעשות פרוייקט העברת נתונים מאקסל לאאוטלוק ודחיתי את זה כי אמרתי לעצמי שזה משעמם ומייבש. לקחתי ריטלין ופתאום התחלתי מולטיטסקינט מטורף של עבודה, אייפוד, פוסט, מסנג'ר וקונטקטים לאאוטלוק, עם מחשבות על פוטושופ נוסף והימים הקרובים שהולכים להיות לי. כבר יומיים שאני שומע את דרייב של אינקובוס.
ראשיתה של הגשמה- בתכנון. המשכו של תכנון בנטיעת זרעונים בקרקע. משם זה רכבת הרים שהתרופה לסחרחורת שלה זה אופטימיות ונחישות, גם כשלא רואים את הסוף. הסוף נקבע כבר בהתחלה, כל מה שנותר זה ללכת את הדרך. אני מפנה אתכם לפוסט הזה. אני גם אפנה אליו
| |
|