| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2006
twenty six
from now on, it's twenty six
מגיל 18 לא יצאתי למסיבת גייז. עבדתי אז בשיא גל, בנמל, והמסיבה היתה בזום. זום היה מהמקומות הגדולים הראשונים. אני זוכר שמאד נהניתי. אותה מסיבה עזרה לי לפתח את סגנון הריקוד שלי שכמובן עבר עוד שלבים נוספים עד היום, אבל אין ספק שחלק מהריקוד שלי התפתח שם.
הייתי היום בווקס. התקשרתי לעומר היחצן והוא הכניס אותי. גם לא הייתי לבד. הבעלים של האתר שאני עובד בשבילו הגיעו וכרגיל היו אקסטרה נחמדים וקשובים, אני מת עליהם.
בנוסף, הגיעו שתי בחורות, שתיהן מאפרות שעם אחת עבדתי בצילומים שם.
מזל שהן באו.
שני הבחורים נשארו בחוץ להכניס את כל המוזמנים שלהם ואני נותרתי עם שתי הבחורות והיחצן שבא והלך וכיבד את כולנו במשקאות. כמעט ולא עצרנו לנוח, כל הזמן רקדנו. שתיהן נראו ממש מצוין ואפילו הצלחנו לדבר תוך כדי. אחת מהן הזכירה לי קצת את עצמי. בתחילה חשבתי שהיא חסרת ביטחון, בחורה שקטה שכזו, אבל פתאום היא התחילה לשתף אותי בדעתה על האנשים שרקדו סביבה ואפילו על סרטים. אז כבר שיניתי את דעתי.
חוץ מזה היו שלושה רקדנים. אין ספק שרקדנים מוסיפים לאוירה, הם לא רקדו מדהים, אבל לפחות אחד מהם, שהיה מלא מלא בקעקועים היה סקסי רצח.
עוד חוץ מזה, הברמנים היו חטובים וחשופי חזה. כשכבר הסתכלתי עליהם גם זה היה סקסי לאללה.
אני חושב שהברייק המרכזי שלי, היה בעצם ברייק-ת'רו די בתחילת הערב.
לפני שהגעתי ידעתי שיתחילו איתי. ככה זה. אם אני עם גייז מתחילים איתי. מה שזה עשה לי בערב זה שפחדתי והשתדלתי לא להסתכל לבחורים בעיניים, שלא יזהו את זה ויתחילו איתי.
סיפרתי לאחת מהן את זה. היא עיקמה את הגבות, קמצה את פיה והוציאה: נו אז מה, שיתחילו איתך.
מאותו רגע הבנתי שגם אם יתחילו איתי זה לא נורא, שיתחילו, למה שאני לא אסתכל על אנשים?!
עוד דבר שלמדתי הערב זה שתמיד קיימות כמה אפשרויות. וכשהדיסוננס הקוגניטיבי לגביהן מתעורר, לדברים יש נטייה לפתור את עצמם, וכל מה שעלינו לעשות זה לחכות לסיום. אם בסיום לא הגיעה התוצאה הראויה, או אז צריך לפעול. לפני זה זה יהיה בזבוז אנרגיה.
from now on, it's twenty six
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
