שוב אוכל, והפעם פסיפלורה

היינו אצל הצד השני של המשפחה. המשפחה של בעל אחותי

גם חברתי באה והיה מאד כיף.

בבוקר הורדנו את הכלבה, פעמיים. נסענו הביתה ואכלנו בורקסים וסלט וביצים והיה מאד טעים.

עדיין לא התרגלתי לראות את הבטן של אחותי, אבל היא שם.

נסענו לאשתאול, בדרך כלל אני לא אוהב להיות שם, אבל היה שונה היום.

באנו שבעים, מה שהתברר כיתרון, כי החמין שלה.... לא משהו, אז אכלנו את העוגה של אמא שלי, כרגיל ושתיתי הרבה תה מדהים.

אבל האמת היא שאת הביקור התחלנו בלקטוף ולאסוף פסיפלורה מהשיחים שלהם, המלאים בפירות. מלאים.

פעם ראשונה שאחותי אכלה את הפרי המדהים הזה, פעם ראשונה שהפרי שלי אכלה את הפרי הזה, ואני- פעם שניה.

והיה מאד נחמד, ויש להם בית ענקי עם ברכה וגינה ענקית וכל מיני קומות וכל מיני עניינים, וגם השיחות היו מעניינות לשם שינוי.

היה כיף. אז לקחתי כמה פסיפלורות כדי להנביט אצלי בעדנית ולמטה בגינה שבכניסה. נראה מה יהיה.

אני אלמד השבוע ממש קצת לדעתי. זה יסתכם בללכת לאוניברסיטה ותו לא. חוץ מזה אני אעבוד. ואבלה עם אחותי וחברתי.

בנוסף, יש מקום בקפה נואר שאני הולך לבדוק, לקופה דארטה יש אי אילו אינדיקציות של מקום שהולך להיסגר עוד חצי שנה.

הוא פשוט לא במקום טוב. פשוט במקום לא טוב, הם לא עושים מספיק כסף.

קודם כל המקום חשוך מדי

יש תמונה שמכסה להם חצי מהחלון ראווה הראשי, אבסורד

אין מספיק תאורה בחוץ

השלט לא נמצא במקום טוב

בשירותים הם לא מחליפים מנורה כי היא נשרפת כל יומיים והם לא קוראים לחשמלאי כבר שבוע

הפרסום שלהם עובד לאט לאט, מה שלא בהכרח רע, כי פרסום עולה הרבה כסף

והמקום, למרות שהוא מצהיר על עצמו כביתקפה-גלריה יכול להיראות גם כחנות רהיטים (ממבט ראשון) ואו בר (גם ממבט ראשון, תלוי מאיזה רחוב מסתכלים). חוץ מהתמונה הזוועתית שיש להם על החלון בראווה, יש להם שם גם שידה, ופסלים ומנורות. פשוט אבסורד.

מי שבא מרוחב ירמיהו, יחשוב בתחילה שזה בר, בגלל התצוגה שמאחורי הדלפק, ואם יבוא מהצד השני שלו, היינו מהים, יחשוב שזו חנות רהיטים, בגלל השידה.

אז רק בקיץ הבא הם יוציאו עוד כסאות, ורק בחורף הבא הם יתקינו מעין גלריה ליושבים מבחוץ- כדי שלא יהיה קר

ועוד ועוד

ורק אני צובר נסיון במקום הזה שיש לו כרוניקה של מקום שהולך להיסגר

אבל מה אכפת לי

אותי מעניינת רק הפסיפלורה

והמקום הבא