| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2006
המשפט
בימבלונת (האתר שלי) , 02:15 23/1/2006:
אתה לא נשמע לי מתנשא
אתה נשמע לי קצת בודד, לעומת זאת.
יוזף (האתר שלי) , 07:58 23/1/2006:
יקירה,
בדידות אינה מצב אובייקטיבי,
לפחות לא במקום שאני נמצא בו
בימבלונת (האתר שלי) , 10:22 23/1/2006:
מתי היא כן אובייקטיבית?
ומה זה משנה אם היא אובייקטיבית או לא אם אתה בודד?
יוזף , 12:44 23/1/2006:
היא אובייקטיבית אולי במצב אפס
אבל אינה קיימת במציאות.
במציאות יש שולחנות, כסאות, דלתות, עצים, מכוניות. אפילו רוח, גז, נוזל, חלקיקים מיקרוסקופיים ועוד...
אין דבר כזה בדידות, כמו שאין שיעמום, כמו שאין לחץ (או להלחיץ), כמו שאין אִיוּם...
אלה אינם דברים של אובייקטיביות אלא דברים של תחושה אישית, כל אחד תופס אותם בצורה שונה ויש כאלה שגם אינם חשים אותם או את חלקם. ולא כי הם לא מסוגלים לחוש או לא מחוברים לתחושות ולרגשות שלהם אלא כי אפשר לתפוס דברים גם בצורות אחרות, לא "רגילות" שמאפשרות לאדם יכולות חדשות במי שהוא בתור אדם.
בימבלונת (האתר שלי) , 02:05 24/1/2006:
זה שאתה לא יכול לדעת את "ההרכב" המציאותי שלה, זה לא אומר שהוא לא שם.
מי יודע מכמה סרטונין ודופמין ומעברים חשמליים בניורונים מורכבת הבדידות.?
אבל עד שנדע לפורר את המין האנושי לכמיה, אני אסכים איתך, אבל עדיין.
אובייקטיבי או לא - אתה בודד?
יוזף (האתר שלי) , 06:36 24/1/2006:
התשובה שלי הולכת לסבך אותך, ראי הוזהרת:
קודם כל- התשובה שלי היא לא.
אחרי זה:
יום אחד בגיל 18 וקצת לפני הגיוס למדתי שיש לי שיחה מוסתרת מגיל מאד צעיר (שאני לא יודע לתארך) שמנהלת לי ומכתיבה לי את חווית הבדידות.
אחד הדברים הראשונים לעשות היה להבין את השיחה הזו, לקלוט את ההיקף שלה, להבין את כל המילים שמרכיבות אותה, ואז לתת לה שם.
אחד הדברים שהבנתי הוא שהבדידות כמצב (אם מסתכלים עליה במופרד מהמציאות) היא תוצר של השיחה הזו, שיחה מגיל צעיר ביותר.
זו שיחה שהמינוח שלה נקרא "המשפט" או the sentence.
השיחה הזו, המשפט הזה, כשמו כן הוא- זה משפט, וזה משפט; it is a sentence and it’s a sentence, כמו בבנית משפט וגזר דין.
זה המשפט שלי וגזר הדין שלי.
it’s complicated
but
it’s not
הסתבכת?
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
