הנה אני מעדכן את הבלוג שלי באמצע הלילה עת חזרתי הרגע מהעבודה הלא מכניסה שלי, כבר יצרתי לי שתי אלטרנטיבות : קפה נואר הסטייליסטי (פגישה ביום ראשון) ובר אקטיבי (פגישה שנדחתה ממחר כנראה ליום ראשון). חוץ מזה עוד תלויה העבודה המכניסה מלאבטח את משרד המשפטים. אז יופי.

ממש שואה שם לפעמים- ריק, א-לה ריק , ואז פתאום השעון מראה 11 ודקה, אנשים מתחילים לבוא. שתבינו, התחלתי משמרת ב4 וחצי, ובשעה 8 עברו דרכי רק 4 אנשים, שהיוו בסה"כ 2 שולחנות. אני מתנצל על המספרים, אין לי כח לחשוב זכרה ונקב עכשיו.

פתאום מחר אני עובד בוקר, היינו אני אהיה בקפה ב8 וחצי בבוקר עד 6 אלהים זה כל היום, פשוט ביזיון, או כמו שאומרים- שואה.

חייב להתאפס על הלימודים. יש לי להגיש עבודה, יש לי לקרוא כמה מאמרים. טוב בסדר.