|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2006
השבוע זה שבוע שבו הולכים לקרות דברים. אתמול קראתי קצת את חודש ינואר שלי ונדהמתי מכל הדברים שהבנתי (וכבר חלפו להם) ואת כל הדברים שחוויתי.
אמא שלי, ברגע של ספק אינטימיות ספק תיאטרליות אמרה לי שחמש דקות אחרי שיקרה לי משהו היא לא תהיה יותר בחיים. היא סיפרה לי גם על עוד רוכב אופנוע שנהרג השבוע. בסקירתה האחרונה היא כבר התחילה להשתמש בסטטיסטיקות במקום לדבר על בני אדם יחידים, תארו לכם את זה. אט אט היא מחדירה בי את כל פחדיה ואני ממש ממש חושב שוב ושוב אם אני רוצה לקחת את האופנוע לעבודה.
כבר הייתי במקלחת הבוקר עם המים הרותחים שלי וכבר הספקתי להתעורר ולחשוב על רוב הדברים שאני רוצה שיקרו השבוע ועל כל הדברים שצריך שיקרו השבוע. הנושא החדש הוא תואר שני עד גיל 30 סתם כי אני לא ממהר לשום מקום ושזה יהיה במנהל עסקים כי חבל על הזמן. אתמול באוטו כבר הבנתי שאני יכול לקנות ספרים שילמדו אותי את כל מה שאני צריך.
קמתי הבוקר עם מחשבות קיומיות אחרי 4 שעות שינה טובה מאז שאני עובד שם אין לי בעיות לקום מוקדם, אין לי בעיה לצאת מהמיטה עם הישמע השעון, אין לי בעיה לעמוד בפקקים (או שאין) ואין לי בעיה לעבוד.
להיות יכול זו יכולת בפני עצמה. להיות יכול מתחיל עם הידיעה. אנחנו מזכירים לעצמינו את זה עד שזה הופך להיות חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.
השבוע יקרו דברים שאני לא יכול לחזות.
| |
|