אני לא יודע לדבר ב"קל" וב"קשה".
אבל אני יודע מתי משהו עובד ומתי הוא לא.
הבוס שלי עצבני. יש עליית מחירים מטורפת של חומר הגלם שהוא עובד איתו וזה עושה אותו עצבני כי הוא צריך להעלות את המחירים לכולם.
לכן, הוא מסתובב עצבני במשרד ואני כל פעם מרגיש צורך להיזהר.
התפקיד שלי כולל ישיבה בלתי נגמרת באינטרנט. חיפוש מידע וכאלה. אבל כשהוא נמצא לי בחדר אני מפסיק לעבוד, חושש שהוא עוקב אחריי וזה משתק אותי. זה ככה כבר שלושה ימים.
היום הגעתי ב8 ועשה לעבודה במקום בשבע וחצי ואני הולך להשאר עד מאוחר כדי לדבר עם ארצות הברית בענייני קניות, כך שאני מרגיש שעד אז אני קצת מובטל.

 

לא נורא.

 

הדיאטה שלי שהחלה אתמול היתה קצת קשה הבוקר בדרך לעבודה. הרגשתי חלש וראיתי שהעיניים שלי משדרות עייפות.
לארוחת הבוקר שלי ב- 8 ועשרים אכלתי
מנת חומוסים (רבע קופסת שימורים)
ביצה
שתי פרוסות לחם עם לבנה
חצי עגבניה
חצי מלפפון

 

לצהריים של שעה 12 אכלתי
קופסת טונה,
3/4 קופסת חומוסים
מלפפון
עגבנייה
שתי פרוסות לחם

 

האמת שזה היה מצויין. החומוס תוקע את המערכת היטב ומנטרל את תחושת הרעב.
עוד הבחנתי שאמנם מרגישים צורך להכניס משהו לפה כל העת אבל דווקא זה שאסור מוריד את התחושה הזו (ולא מעלה, נוסח התפוח האסור).
שכחתי את זה, אבל הנה למדתי את זה שוב. זו הסיבה למה בפעם הראשונה היה לי כל כך קל.