| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 2/2006
שתיקה רועמת
אחרי יומיים שלקחתי את אמא שלי מהאוטובוס ומהעבודה, היום לא לקחתי אותה.
היא הגיעה הביתה חצי שעה אחריי ושתקה. הלכה למטבח והכינה לעצמה לאכול.
ואז אני נהייתי רעב. חיפשתי מה לאכול. האם שוב אוכל חומוסים וטונה? אין מצב
חתכתי לי סלט עם ירוקים ועם אבוקדו. בד בבד הכנתי לי תירס טעים של סנפרוסט שמפתיע לטובה פעם נוספת.
בנוסף אמרתי לעצמי שאין מצב ששוב אוכל ארוחת ערב המתפוררת בגופי תוך שעתיים. הוצאתי את תפוחי האדמה מהשק והכנסתי לסיר, להכין לי פירה, ועל הדרך הכנתי לי טחינה נהדרת בכמות גדולה שתספיק לי לפחות לעוד יומיים שלמים.
קיבלתי היום את תוצאות הבדיקה שלי. באופן מוזר צדקתי וטעיתי. הנתונים שלי טובים באופן כללי. הנתונים שלי טובים, הם כולם בנורמה חוץ מנתון אחד HDL. העניין עם הHDL הוא שזה נקרא הכולסטרול הטוב, שמוריד סיכויים לחלות בהתקף לב, לעומת הLDL שנחשב "רע" בכך שהוא, כשהוא מצטבר ברקמות... בום.
בכל אופן, מאז לפני יומיים, אני מרגיש טוב יותר. טוב לי שאסור לי לאכול כל מיני דברים. טוב לי, כי כל שאר הדברים שאני אוכל, אני יודע שאינם טובים לי. כן, הם טעימים, משביעים... אבל לא טובים לגופי. אני שמח שהכבד שלי בסדר.
מצד שני- יש לי שומנים בדם, זה כן. נו, אני אוהב להיות צודק.
מה נקודה שלי אתם שואלים?חייבת להיות נקודה?
ונעבור לרכילות:
היום אכלתי ארוחת בוקר רק ב10 בבוקר. אכלתי חומוסים עם קצת עגבניה מלפפון וביצה קשה (כן,כמו אתמול).
בשתיים עשרה כבר ירדתי על שאר החומוסים, עם עוד שתי פרוסות לחם וקופסת טונה והירקות שהבאתי.
זה די מדהים כשאוכלים פחות, זוכרים הכל.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
