| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 3/2006
קפיצה לסוף
אתמול אחרי המסיבה החלטתי סוף סוף שאני חולה.
לקחתי את עצמי באוטו הביתה, נכנסתי למיטה, כיוונתי לשבע והלכתי לישון.
בשבע ועשרה הודעתי בקול-לא-קיים שאני חולה ולא יכול לדבר לבוס שלי.
בשמונה וחצי כבר הייתי אצל הרופא והוא נתן לי שלושה גימלים.
וירוס הלוע קוראים לזה.
החלטתי לנצל את היום הזה לצרכיי. אמנם יש לי וירוס הלוע, אבל להרגיש טוב אני מרגיש.
העליתי כמה תמונות לפה ולשם והתרגשתי מתמונות אחרות שצילמתי, מצאתי את עצמי מסתובב כל היום בתל אביב. לקראת סיום ההסתובבות בה בין השאר קניתי את החותמת הראשונה שלי ו- 6 מטר בד קטיפה שחורה לסטודיו החדש שלי. על הדרך אכלתי בספגטים וסלט, הייתי בשינקין, בשוק הכרמל, בנחלת בנימין ובסנטר (הסדר לא מחייב, עם הקוראים הסליחה).
בדרך הביתה הבנתי שלא נשאר לי הרבה מהמצבר של האופנוע אז כבר מחר אני אמצא את עצמי מוציא עוד סכום יפה על מצבר. באותה הזדמנות אלך לבקר בסוכנות הקסדות כדי להתלונן קצת על פגם ייצור שאולי מצאתי.
שאלתי את עצמי אם אני רוצה ללכת מחר למסיבת הפורים של מחר. אתמול לא רציתי. היום אני קצת יותר רוצה.
במקום להמשיך לשעמם את הקוראים אני אגיע לנקודה לשמה התכנסנו.
היום בשינקין עת עברה רגלי ליד חנות ממתקים אמרתי שהדבר שהכי חבל בדיאטה שלי הוא שאני לא אוכל ממתקים. אני מת על ממתקים, זה הדבר הכי חסר לי. בנשימה הבאה אמרתי שנורא בא לי כבר חברה.
מה הסיכוי שאני אוכל ממתקים כדי לפצות על אהבה- הא?
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
