|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 3/2006
סטודיו לצילום קיבלתי את העבודה. אני מתחיל מחר. הקמתי לי את הסטודיו . תליתי את הרקע, יש לי תאורה ואני מוכן. עכשיו אני צריך להכין את השלטים שלי. שלטים וחשיבה שיווקית יכניסו לי כסף.
אני פותח סטודיו לצילום, אנשים ירצו להצטלם? אני אצלם אותם. המחירים שלי יהיו מצויינים, השירות- מצויין.
- - - \ - - -
זמני ביניים מייבשים אותי, מייבשים לי את הצורה. הרבה אנשים לוקחים לעצמם זמן לעבוד על עצמם, לוקחים חופש, הולכים לסדנאות, נכנסים לטיפול. אומרים ש 50% מטיפול במצב הוא זיהוי המצב (אני אומר שלתת לו שם הוא סיומו של תהליך זה של זיהויו). אני מציע שלב נוסף: להתחיל להבין את הקרביים של הזמן, של החוויה. אחזור לשורה הראשונה: זמני ביניים מייבשים אותי. מלמידת עצמי אני יכול לומר שלפעם הבאה אתכונן. אכין את עצמי לזמן שבו אין לי תשובות או שאני מתמודד עם תשובות שליליות. עוד למדתי שזמן ביניים הוא בדיוק הזמן לעשות את כל הדברים שהנחנו בצד לשעת פנאי. אני יודע שמאד קשה להתייחס לזמן ביניים כזמן פנאי, אבל זו באמת שעת הפנאי האולטימטיבית, יחד עם לחשוב על ולתכנן את העתיד הקרוב. (בשביל לתכנן עתיד רחוק צריך פנאי שכלי מנטאלי, שאם לא כן, הרבה מים יטחנו). זה מה שעשיתי הפעם, והצלחתי. יש לי רעיונות לעתיד הקרוב ולעתיד היותר רחוק. הם מורכבים נדבכים נדבכים.
סיכום: 1- סטודיו- אם אתם רוצים תמונות טובות- אני! 2- זמן ביניים- שאלות? 3- מגיע לי מזל טוב. 4- תגובות יתקבלו בברכה !
| |
|