|
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 4/2006
פוסט על אנשים לא היה לי איך לפתוח את החודש. אז לא פתחתי אותו. עדכון על מסיבת האפודים הזוהרים: הגעתי לשם בשש והתחילו להגיע אנשים שעשו מפגש של אנשים שרוצים שיורידו את מחירי האלכוהול. בשמונה היו כמה אנשים עם אייפודים, ואחת, זו שארגנה את זה בין השאר לבשה אפוד. מאוחר יותר נודע לי שאחד מהאנשים הבין שזו היתה מתיחה אחרי שהןא דיבר עם מישהו מהמארגנים. האמת- זו לא היתה מתיחה בכלל. אם נאמר לו שזו היתה מתיחה זה נאמר כדי לא לקחת אחריות על הכשלון. זו לא היתה מתיחה בכלל, אני אומר את זה בתור מקור ראשון.
מחר יש לי שני ראיונות עבודה. לאחד אני לא רוצה ללכת. משרת סלקטור מוצעת לי. מבחינתי זה באיחור של 3 שנים. הייתי צריך להתקבל לעבודה כזו כשעוד הייתי סטודנט. התאמצתי ממש כדי להגיע לראיון ולא הצלחתי. הפעם אפילו לא התאמצתי והזמינו אותי. אולי אלך ואולי לא. הראיון השני הוא סודי, אני לא מדבר עליו. אני לא מאמין בעין הרע, אבל עדיין לא אדבר עליו. אני אשמור את האנרגיה שלי למחר. מחר אני רוצה להפציץ.
היום הבנתי דבר מאד מעניין. בימים האחרונים התלוננתי פה בבלוג שאני לא משתמש בסטודיו שהקמתי לי. עת הייתי במקלחת תחת המים לפני שיצאתי את ביתי הבנתי שרק כשאני עובד אני רוצה ליצור ואם אין לי עבודה אני לא רוצה ליצור. שמתי לב שאם אני עובד יש לי דרייב וכשאני לא עובד הדרייב עובר לניוטרל. זה נראה לי באותו רגע הגיוני לגמרי. כדי לפשט את דבריי אתם יכולים לדמיין את עצמכם בתקופת מבחנים- אם יש לכם זמן אתם לא תלמדו. אתם תשאירו את זה לרגע האחרון ותספיקו הכל. זה בדיוק מה שהבנתי.
היום הבנתי דבר מה על אישה. אין לי את החופש לומר מהו ואל לאף אדם לשאול אותי בדבר. אומר רק זאת- אם שכחתי שיש אנשים מסוג מסויים, ושכחתי אותם, נזכרתי בהם, הם קיימים. ורק על זה אני צריך לומר Remember
| |
|