| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 4/2006
טיול לצפון
יום רביעי אחרי הסדר יצאתי לדייט מיותר. שטויות תאמינו לי. הלכתי לישון בשלוש בבוקר. שבע בבוקר אני על הרגליים מתכונן לטיול לצפון. נפגשנו בבית שלו ויצאנו ל- M הדרך ונורא עיצבנו אותי האנשים שהחליטו שנוסעים לתל דן כי הם לא היו שם וזהו. זה מה שעושים נקודה. הצטערתי על שהברזתי להזמנה לסוע למצפה רמון לפסטיבל שהייתי נכנס אליו בחינם. כשמעצבנים אותי אני רוצה שקט, חשבתי שמדבר יכול לעשות לי רק טוב אך כהרגלי לאחרונה אני נותן לשיחות שלי להתנהל בעוד אני ממשיך בסדר היום. זה מתגלה כנכון.
הגענו צפונה לתל דן ונכנסו. הבחורה של הבחור מצאה חן בעיני. החלטתי לעשות עם עצמי מצווה ולצלם את השמורה. יצאו לי כמה תמונות ממש טובות. במקום להיות שני או שלישי בטור עברתי להוביל וכך קיבלתי את הצמחיה בתולה מוכנה להכנס לי לפריים.
התחלנו לדבר, ואנשים גם התחילו להתחבר איתי, התחלתי להרגיש טוב יותר. משם הובלתי אותם לתל עאסנייה שהיה מהמם כמובן כי אפשר לעמוד שם מתחת לטורבינות ולהרגיש קטנים קטנים קטנים (בדיוק כמו שאני אוהב, ליד מכונות גדולות). הנוף היה מהמם, ובגלל ששירתתי שם אני מאוהב במקום.
לפני כמה ימים אמרה לי אחת שלפעמים היא מרגישה לא נעים כשהיא יותר חכמה מאחרים וצריכה להסתדר איתם.
חשבתי על זה בטיול הזה. היו לי שיפוטים על האנשים, ועל אף שהשכבתי אותם לישון (וטוב שכך) הבנתי כמה דברים (אך גם את היפוכם):
יש לי אישיות של מנהיג. אני אוהב להוביל. זה דבר שהוא טבעי לי. כשהאוטו שלפנינו נתקע ויצא ממנו עשן בדקתי לו שמן מים כי אף אחד לא ידע מה לעשות. אנשים עזרו לי כמו היה זה תפקידי, למרות שלא היו לנו הרבה שיחות קודם. או אז "התקבלתי" לחבורה.
על החוף לקחתי על עצמי להכין את המנגל בזמן שאחרים הסתלבטו ונחו להם בכיף. אני חושב שהכנתי בערך 10 קילו בשר אם לא יותר. אנשים ממש אהבו את האוכל שהיה מדיום וול והודו לי שוב ושוב. היה לי תענוג.
הרבה פעמים אני מרגיש לא נעים על הצד הזה שבי כשהוא מתגלה עם אנשים. יש אנשים שלא אוהבים אנשים כמוני. בטיול הזה הבנתי שא- יש בי את הצד הזה, ב- צריך להיות רגישים עם אנשים למרות הצד הזה, ג- אף פעם לא לוותר עליו ועל הרגישות. אבל אף פעם לא לוותר על הצד הזה שבי. עוד דבר שעשיתי הוא שהודיתי שאני מרגיש לא נעים עם זה שהובלתי אותם לעאסנייה, דבר שלקח קצת יותר זמן ממה שתכננתי. ההודאה הזו שיחררה אותי והביקור בתל היה מדליק מאד.
יש אנשים שלא אוהבים אנשים כמוני- למדתי שזה משהו שהם צריכים להתמודד איתו. למדתי שזה משהו שאני אצטרך ללמד את עצמי לא להיות מוטרד ממנו. למדתי והבנתי שיש אנשים כאלה, ותמיד יהיו, שככה זה, וזהו. זה שיחרר אותי לגמרי.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
