| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 4/2006
היום ראיינו אותי שלושה אנשים. השתדלתי להסתכל על כולם כדי ליצור מגע, השתדלתי לענות לעניין, השתדלתי לחכות לתור שלי כדי לא להיחשב חצוף ואפילו עשיתי פעם אחת את ההפך כדי ליצור איזון.
לפני כן, (הייתי היום באוניברסיטה) בשירותים, הכנתי לי רשימה של הדברים שעשיתי שהם בעלי משמעות בעבודה שאני רוצה להגיע אליה. הוכחתי שאני יזם, הוכחתי שאני יודע לכתוב, הוכחתי שאני יודע לצלם, הוכחתי שיש לי דיעה וטענתי שאני יודע לגרום לדברים לקרות. אני ואתם יודעים שזה נכון. הבלוג הזה הוא ההוכחה, אבל אנשים אחרים חייבים להבין שהיום בעידן החדש שאנו חיים בו אנשים יכולים להיות משכילים ועם הוכחות וירטואליות, שזה דבר לא קטן. כמובן שאני, הצלחתי גם בבשר וגם ברוח (סוג של בדיחה לתלמידי אוני' ת"א).
המשפט האחרון של המראיין הראשי שלי היה: אנחנו ניתן לך יומיים, אני מאמין שלא טוב לקחת החלטות פזיזות. בזמן הזה אתה תחשוב ואנחנו נחשוב. בעוד יומיים תתקשר ואז תבוא להתלמדות ואם בסופה נראה כי טוב נתחיל בהכנסה שלך לעניינים.
פה תמה הפגישה, הם לחצו לי את היד ויצאו מהחדר.
על האופנוע הערכתי את הבחור. הוא קבע עובדה לכולם וגם לי. עוד יומיים תתקשר, לא קודם.
זו היתה תכונה מנהיגותית ואפילו שאני בצד המקבל- הוא שם גבולות וקבע מה הולך להיות,
מאד הערכתי אותו על זה. סוף סוף מנהיג. (לא רע לקבל מחמאה כזו ממני אחרי 20 דקות הכרות)
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
