כאן השאלה.
הפוסט הזה הוא התשובה.

 

נבוכתי. ומרוב שנבוכתי הלכתי להיוועץ ביועצת סתרים שתגיד לי, לא- שתענה לי- על השאלה שלך שפתאום חמקה ממני. בעוד אני הולך וזו באה, הצלחתי לעלות על התשובה הכל כך ברורה לי שהחליקה מראשי כמו חמאה על מחבת טפלון: אני מצלם- כי אני רואה פריימים בראש.
אני רואה פריימים בראש ואין לי אלא לצלם אותם. לא למדתי את זה, זה משהו שהתחיל לקרות לי כשהייתי חייל.
מעבר לזה- הפכתי את זה למקצוע, ובמקצוע הזה לא מספיק לראות פריימים בראש, צריך גם לתכנן אותם בהרבה מקרים. זה כבר מסובך יותר, אבל אני עושה את זה בכל זאת.
דיברתי על אינטליגנציה, שתתבטא ביכולת של הדוגמנים והדוגמניות לשחק עם הפנים והגוף שלהם.
מה לי ולזה?
היכולת להביא אנשים לשחק עם פניהם ולהביע דבר מה שאני אתפוס בעדשה שלי היא עניין של ביטוי עצמי בשבילי.
בשביל ביטוי עצמי, כדי לבטא את עצמי- אני אעשה הרבה מאד. וזו הסיבה שאני מצלם!