|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 4/2006
דברים לא הולכים לי כמו שאני רוצה אז אתמול התקשרתי והיא אמרה לי שהיא תחזור אלי. בינתיים קיבלתי עוד טלפון ממישהי ויש לי על הגב עוד עבודה שאני רוצה לתת לה תשובה ואני צריך תשובות. קמתי בבוקר עם התחושה הזו, שהיא כבדה ויושבת לי בגרון והתעסקתי עם עצמי חצי שעה באיך לנסח את השיחה, חושש להישמע טרחן, חושש להישמע אחרת. או אז העמדתי את עצמי מול שתי אפשרויות: אתה יכול להיות מחוייב לאיך שאתה נראה ולהיות אומלל או שאתה יכול להיות מחוייב לפרנסה ולאיכות חיים ולהיות ה-מפיק של החיים שלך, שחושש להיראות רע אבל לא נעצר על ידי זה. הרמתי טלפון, היא לא ענתה.
בינתיים אני עושה ברייק. יש לי עוד כמה דברים שאני צריך לעשות, ממש לא על הדרך, אלא לתכנן מסלול, להגיע לכל אחד מהמקומות ולהציב שם את עצמי. אני חייב את זה לעצמי, אני חייב את זה לעצמי. אסור לי לוותר.
היום במקלחת, הודיתי בפני עצמי בפה סגור שאני מאמין בגורל. זה לא אומר שאני עובד פחות קשה כדי להשיג לעצמי את החיים שאני רוצה.
| |
|