לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הנדסת המחשבה / יוזף ברויר
Avatarכינוי:  יוזף ברויר

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2006

שיחרור


עשרה לתשע, אני מתעורר. רק מניח את הרגליים על הרצפה וכבר טלפון. "אתה יכול לצאת לצלם?"
פתחתי וואלה מפות ותיכננתי את דרכי לבית משפט השלום ברמלה.
חזרתי הביתה.
אני עומד לפתוח בלוג לגיקים, בלוג עצמאי כשזה שלא ישב על שום שרת ישראבלוגי ותפוזי או גוגליסטי למיניהם. התיישבתי והמשכתי בעבודה הקשורה בנושא. שעתיים. באמצע טלפון מאחותו של הבר מצווה של יום שני ושל מחר (אותה אחת): ביקורת.עניינית. בשקט. יודעת מה רוצה להגיד. הזכירה לי אחת בשם הילה. היא דיברה על אסרטיביות והיתה אסרטיבית בעצמה. הערכתי אותה על זה ונתתי לה לדבר. היא ביקרה את הצילום שלי. אמרה שהצילום שלי לא מספק בעיניה. אמרה שהיתה לה תחושה שיכולתי להביא תמונות עם ערך מוסף ושהיא יכולה לצלם כמוני. הקשבתי. להתפרץ היה מצייר אותי בעיניה כְּפּחוּת, כאולי אדיוט. כשאני דיברתי לא נתתי לה להתפרץ לדבריי, אז היא הקשיבה עד הסוף. בסוף היא אמרה שהיא מבקשת שאבוא עם מספיק ג'יגות של כרטיס צילום כדי לצלם המון. מיותר לציין שהם קיבלו ממני ג'יגה של תמונות ברזולוציה מקסימלית- 850 תמונות. זין. מחר הם יקבלו עוד יותר תמונות, 1100 תמונות, וזה עדיין יהיה ג'יגה. לא מתעסקים איתי בצילום. לא מתעסקים איתי.


צלמים אחרים נותנים 100 תמונות. 100 תמונות אחרים נותנים.
טלפון. אתה פנוי לסוע לצלם ביפו? יאללה... הלכתי לצלם בית מהמם ביפו... "יפו יכולה להתאים לי", אמרתי לעצמי בדרך חזרה, אני רוצה בית גדול, שקט... את הרעש שלי אני מפיק בעצמי... לא צריך לשלם יותר על פחות בלב תל אביב.
חזרתי הביתה. חצי שעה
טלפון. אתה פנוי לצלם עכשיו בשרתון סיטי טאוור? יאללה... הלכתי לצלם כמה פרצופים... יצרתי קשר עם עוד כמה אנשים... דווקא יצאו לי תמונות יפות, מוצאות חן בעיני...
טלפון. זאת הסגנית עורך. "אתה לא מתאים לנו לעבודה כמפיק במערכת", אמרה בגמגום. אמרתי לה תודה וסגרתי.
שלוש פעמים במהלך החודש הזה הייתי שם בהתלמדות.
סיפרתי לאמא שלי. "הם לא יודעים כמה אתה טוב. זה לא שלא היית טוב. זה הכל עניין של כימיה".
סוף סוף היא הקשיבה לי ואמרה את הדברים הנכונים. סוף סוף הרגשתי שהיא מבינה אותי.
היא לא דיברה על כסף או על אי הצלחה. היא דיברה על דברים אחרים.
אמרתי לה שאני רוצה לנוח, אולי לסוע לאחותי לזמן מה. היא הסכימה על המנוחה. על הנסיעה נדבר כבר.
"אני לא מבקש לסוע", אמרתי לה, "אני באמת לא מבקש את זה, אני רק חושב את זה ומשתף אותך בזה".
היא הבינה,
ניתקנו.

 

=
עדכון 22:00 בלילה: ואז ב20:55 הקפיצו אותי שוב- לך תצלם בבילינסון. היה פיגוע.... אז נסעתי.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 18/5/2006 18:40   בקטגוריות אופטימי, אהבה ויחסים, אינטרנט, עבודה, שחרור קיטור, אמא, עיתונות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




83,206
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוזף ברויר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוזף ברויר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)