הו איזה יום צילומים היה לי היום.
אחרי שבבוקר צילמתי מישהו שלא קפץ מגג של מגדל, הודיעו לי שאני עומד לצלםבערב בטעם העיר.
אמרתי סבבה, למה לא, הפגנת סטודנטים (מי זה כבר יכול להיות)...
פתאום טלפון... "המליצו לי עליך, אני רוצה שתצלם בשבילי שלושה ימים בערד, פרויקט ציוני, משהו בני נוער, רוצים מניו יורק, ציונות..."

בירורים עם אחרים העלו שהנושא רציני והסכמתי,
שמתי פעמיי אל גני התערוכה. משם כבר הקפיצו אותי לסינמטק שם הייתי הצלם היחידי שהיה באירוע, מה שאומר שהיו לי תמונות בלעדיות של ההפגנות בעד חולי הסרטן ששובתים רעב מול הכנסת (ושל נינט באוטו של יודה).
חסימות כבישים, סרטים אדומים, צילום בחשיפה ארוכה... היה לי ממש מגניב.

ואני אומר לכם: אני זורע ברינה ואני קוצר בדמעה, אבל לפעמים הדמעה כל כך מתוקהההה

 

לילה טוב