יצאתי מהבניין והלכתי.
פתאום הסתובבתי וראיתי אותה. היא דיברה עם אחד הסטודנטים.
היא הסתובבה לכיווני וראיתי איך הנשימה שלה נעצרה.
גם שלי נעצרה.
היא היתה באמצע שיחה ותוך כדי שדיברה הסתכלה עלי עד שסימנתי לה שאמתין לה עד שתסיים. עמדתי במרחק שאיפשר לה מרחב רב והלכתי לשבת על יד הפסל.
כל עת שדיברה הבטתי בה. שתי דקות שלמות להערכתי,ואז היא ניגשה אלי.
קמתי ממקומי.
"מה שלומך?", שאלה, ועניתי לה
"סביר, בסדר גמור".
"את נראית נהדר", החמאתי לה והיא נגעה באזור החזה שלה מופתעת,
"תודה רבה, באמת, מאז העליתי במשקל... הגעתי לגבול של הירידה במשקל".
"השתנית", אמרתי לה
"באמת?"
"כן, משהו בך התבגר", ולא יכולתי לשים על זה בדיוק את האצבע
הרמתי את שתי ידי והורדתיהן תוך סקירת גופה במבט בוחן שרוצה לומר שמשהו ביציבה שלה השתנה, ואז אמרתי את זה.
"התבגרת, משהו ביציבה שלך..."
"באמת?"
"מה את עושה בחיים?"
"אני מתחילה לכתוב את התזה שלי עכשיו אינשאללה, יש לי חמש כיתות שאני מלמדת ואני מנחה קבוצות של נשים נפגעות תקיפה מינית".
יד ימין שלי התנהגה פתאום כאילו החזיקה חרב ונשלחה קדימה, חותכת את האויר ביני ובין הפסל.
"כן, השתנית. הפכת להיות..." ואז שלחתי את החרב הדמיונית וחתכתי את האויר כהמשך למשפט.
היא הופתעה. הסתכלתי עליה בדיוק שתי דקות ודיברתי איתה בדיוק דקה ונראה שקלעתי בול.
"התנועה הזו שאתה עושה, הישירות, הכיוון, החיתוך, זו תנועה של לעבור דרך קירות, זה משהו שלקחתי על עצמי בשנה האחרונה באמת".
הנהנתי בראשי. רמה חדשה ומפתיעה של חמצן ואנרגיה פתאום זרמו לי בגוף.
"אתה גם נראה טוב", אמרה ובחנה את גופי, שהיה לבוש בגופיה אפורה, ג'ינס מקופל עד הברך וכפכפים.
"אתה נראה מאושר".
"האמת שזו אחת מהתקופות היותר קשות שלי בחיים", עניתי לה, וחשבתי לעצמי שאם בתקופה קשה, שבה אין בי שמחה, שבה אני לא מאושר ואין לי יכולת לנוח באמת, אומרים לי שאני נראה טוב ומאושרכנראה שיש בי משהו, וחשבתי כמה מוזר  לשמוע את זה.
"את רוצה להישאר בקשר?", שאלתי אותה.
"איזה קשר?", היא שאלה.
נסוגתי מעט. לא זזתי ממקומי, אבל הגבות שלי התרוממו, "איזו אישה לעניין", אמרתי לעצמי, "היא לא תתן לעצמה או לאף אחד לטעות בנוגע לכוונות שלה, אין שם טעות, היא מכּוּונת ויודעת בדיוק איך היא וההתנהגות שלה עלולות להתפרש".
"טלפוני", אמרתי לה.
"אה", אמרה ונתנה לי את הטלפון שלה.

כשהלכתי לשם פתאום נשמתי. שוב התברר לי שהמקצוע האמיתי שלי בחיים יהיה בהעצמתם של בני אדם לחיות חיים שהם אוהבים,  במנהיגות, חופש וביטוי עצמי מלא. לא היה לי ספק בזה. חזרתי לחיים.


עריכה מאוחרת:
אוּף הפוסט הזה עושה לי נזקים לקשרים בחיים שלי. זה לא פוסט על עוד אחת. אני לא מחליף נשים כמו גרביים.
זה לא פוסט על אשה בכלל. זה פוסט על לעבור דרך קירות. זה פוסט על אירוטיקה חברתית. זה פוסט על העצמה. זה פוסט על אימפקט. אם טעיתן- טעיתן, ולא הבנתן בכלל.
לא הכל זה סקס, גם אם זה נכתב ככה.