|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 6/2006
יומי אלה ימים קצת מתים וקצת חיים. מחד, שוב התקשרו אלי היום והעירו אותי מהשינה ללכת לצלם איפשהו בתל אביב וכך איפשרו לי לעבוד ולקלקל את עצמי. אפילו פירסמו טור אחד שלי מתוך שניים וכך אני מופיע בשני מקומות בו זמנית, הן ככותב, הן כצלם.
מצד שני, היום הגיע טלפון ראשון מתוך שניים שאמר לי: קנה מודם סלולרי, אתה לא עומד לקבל אחד; אם תקנה, נשדרג את מעמדך. לשאלתי, איזו הבטחה אקבל בתמורה נאמר לי שאין שום הבטחה, אך הכוונה היא לשדרג אותי ולהפוך אותי לצלם בכיר יותר.
מצד שלישי, אתמול הייתי בראיון העבודה השני. אמרו לי כך ואחרת ואמרו לי שיחזרו אלי תוך יום יומיים. אני מחכה.
צדקה אחותי כשאמרה שהייתי צריך לכתוב את הטור בצורה שונה. עם התוכן אין לה בעיה. עם הצורה כן. במקום תוכחה, היה עלי להראות להם מה יקבלו, מה ירוויחו בעלי העסקים אם ישמעו בקולי. במקום זה, מתעסקים הטוקבקיסטים במקצוע שלי כאילו זה הדבר החשוב. אז מתעסקים.
שמעתי שהסרט על זיו קורן ממש טוב. אולי שווה לבדוק איפה הוא מציג ואם בכלל.
אתמול בלילה התחלתי לקרא את "על הספה" של יאלום. 4 בבוקר ולא הצלחתי להירדם. הספר הזה כתוב אחרת, רואים כבר מההקדמה.
אם יש משהו בנשים אליו אני נמשך, זה בטחון עצמי. זה ונשיכה קטנה של הלשון. זה כל כך עושה לי את זה.
| |
|