אנשים רוצים לקנות ממני תמונות. יש טיפטוף מאד מעניין לתיבת האימייל שלי, דברים שעוברים לטלפון אחר כך.
עד עכשיו לא השכלתי לעשות מזה כסף, אבל ככל שאמשיך, כך אצבור עוד נסיון.

אני חושב שאני עושה טוב בכך שאני הולך לסמינרים האלה. הם יתנו לי המון חומר לחשוב עליו ולבטח יפתחו את נקודת המבט שלי לדברים שלא שקלתי או דמיינתי אפילו עד עכשיו.
חברה משכבר אמרה לי היום דברים שהיה לי קשה לשמוע. (אינדיקטור: מה שקשה לשמוע חייב התייחסות מצידכם, יש בו משהו והוא ראוי למחשבה שנייה ושלישית, הקושי נעוץ שם). היא אמרה שאולי בחרתי במקצוע הלא נכון, שאולי לא בחרתי אלא נסחפתי, שאולי לא בחרתי אלא קפצתי עליו, שהיה לי מזל של מתחילים יחד עם כשרון צילום, שאולי אני צריך לשקול שוב.
אחר כך היא אמרה שגם סטאזקרים לרפואה מרוויחים משכורת רעב בהתחלה.
ואני אומר לא. (אני אוהב להגיד לא)
מחר אני מוזמן לארוחת בוקר בנמל מטעם המערכת שלי. היום כבר הצעתי מערכת אחרת כמה תמונות ואפילו חשבתי ובדקתי כל מיני אתרים שמוכרים תמונות.

לפני שלושה ימים הולכתי את עצמי לערב מסכם של פורום. באותו ערב היו לי כמה בזיקים שריגשו אותי ושהבעירו בי אש מחדש. אחד מהם היה על נושא של לשלוט על אחרים,  to dominate others אם להשתמש במילה המדויקת. השיחה היתה על זה שאנחנו שולטים באחרים ונמנעים מהשליטה שלהם ולא מודים בזה, (בטח שלא לעצמינו) ושבפורום (ואחריו) אנחנו נהיים מסוגלים להודות בזה.
אם קיבלתי שם משהו (קיבלתי שם המון) זה את היכולת שלי להודות בדברים שאני עושה, להודות במצבים שאני נמצא בהם, להודות במה שקורה, בפני עצמי ובפני אחרים.
קשה לי עכשיו. אני מודה. אני לא מצליח לחשוב בהיקף שאני רוצה לחשוב בו, קשה לי לחשוב על העתיד שלי, קשה לי בלי חמצן.

אני מודה