|
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 8/2006
האימון שלי אני שמח. א- כי בררתי עם עצמי מה אני רוצה לעשות בחיים. זה משלב צילום וזה משלב אימון. ב- אתמול לראשונה, תוך כדי שיחת אימון שעשיתי בטלפון עם מאמנת, הבנתי מה עצר אותי בחיים בתחום המקצועי אבל גם בתחום הרומנטי. הצלחתי לפרק את כל הקשיים לשיחה אחת שרצה לי בראש שלא הבחנתי אותה כשיחה אלא כמציאות שלי, כחלק ממני ולא כמשהו שיש לי בבעלותי. הבנתי שיש לי שיחה בראש שלי ש"עדיין לא הוכחתי את עצמי לעצמי" (ולכן אני לא יכול לאמן ואני לא ראוי עוד להיחשב כצלם). מה שעמד מתחת לזה היה שאני לא מאמין בעצמי. אבל אז הגיע האסימון ונפל. "אני לא מאמין בעצמי" זו שיחה. כן, זו רק שיחה. ואז, אחרי עוד דקת שיחה הבנתי גם ש"אני מאמין בעצמי" זו גם רק שיחה וש"אמונה" אין בה ממש על מנת להגשים את עצמי, אין בה על מנת להשפיע על הבטחון העצמי שלי או על התוצאות של מעשיי. "אמונה", כך הבנתי, "היא שיחה שמחוצה לי, כך שאני תלוי בה ושאינה אני(כל מה שמחוצה לנו ושמנהל אותנו לא נותן לנו את התוצאות שאנו רוצים בחיים). האמת? אחד המהלכים המחשבתיים ההווייתיים הכי חשובים שקרו לי בחיים. ג- יש לזה המשך, זה עשה לי פריצת דרך בחיים, אבל רק אם תראו עניין אני אספר עוד.
| |
|